צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צבע החיים

אדום, לא אפור, לא שחור לבן, אדום בגוונים של ורוד, כמו ישבן מושלם שמופלק
לפני 9 שנים. 3 בפברואר 2015 בשעה 18:11

שיהיה ברור אין בכלל מה לנסות, היא כותבת אותנו כל כך טוב שזה גורם להלם קרב או לפחות איזה לחץ פוסט טראומתי.

אז אני לא מנסה בכלל להשתוות אליה, אחרי הכל בעברי הייתי דיסלקט והיום סתם דפוק.    

אבל יש צורך, צורך שלא נותן לך רגע לנוח עד שאתה לא פולט את הכל כמו איזה ערס בחמש בבוקר ביום שבת. עבר עליה קקי של יום אתמול וזה רק בא כתוספת ללחצים שהמשפחה שלה וקצת אימא שלי הפעילו על המסכנה ובערב היא כבר נשברה לדמעות שחנקו אותה וקשה היה להרגיע אותה, ניסיתי.

כשהסתיימו הפגישות באתי אליה כי היה חשוב לי לוודא שהיא בסדר. אחרי הכל היא יקרה לי מאוד, כמו אוצר והיא גם קטנטונת אז בכלל... חחח  

לחמודה נמאס והיא גם עצבנית וכבר היה ברור לחלוטין מה ירגיע אותה אז נסענו אליי ו.... לא עברו יותר משלוש דק והיא כבר הייתה במקומה על הברכיים מתפלשת אצלי בין הרגליים, אבל היא צריכה לאכול וגם אני.  שחררתי את אחיזת שפתייה מהזין שלי שתמיד מתגעגע אליה והלכתי לבשל לילדה ומידיי פעם בן בחישה לקציצת הירקות היא מצאה את עצמה שוב על הברכיים איתי בפיה.

יצא טעים לאללה.

עלינו למיטה, וכרגיל יש עבודה לסיים, את המקום של המחשב הנייד היא כמובן תפסה בין רגליי שוב מתרפשת ומתרפקת בזמן שאני מסיים בחצי ריכוז את מה שחייב, מידיי פעם עיניי שוקעות בעיניה בעוד שלשונה מלקקת היא מובכת מהמבט שלי מחייכת וקוברת את עצמה בין ביצה ימין לביצה שמאל.

את שינוי קצב הנשימות שלה אני מכיר מצויין היא נרדמה במקומה בין רגליי כשפנייה צמודות לזיקפה שלי ואני לא מסוגל בכלל להסיק למה זה כזה מדליק אבל זה פשוט מדליק, מחרמן, מלטף את האגו ואת כל הדפיקויות שלי. עכשיו לך תתרכז בדוחות. אז זהו שאי אפשר. ולכן נשחק בה, בתוכה ונעשה ניסויים עליה.

לאט לאט מגביר את העוצמה בודק את התגובות שלה בוחן, מסתכל, מריח, שומע, חופר בחורים שלה עם אצבעות ואיברים עמוק ולאט, מהר וחזק לאט לאט כאילו השתמשתי עכשיו בחומרים מרחיבי אופקים אני מתחיל לשקוע בתחושה הזו. מתמלא בעוצמה ושלווה פורץ את החומות שלי ומאחוריהן את הסורגים ואז גם את הפלדלת ומתוך האפלה היצר הפסיכי שבי מתפרץ במידתיות על הגוף שלה שורט, אוחז, מושך כמעט ועוד שניה מוציא עליה את הכל ואת כל הקיום שלה קורע.

ובעוד הידיים עושות את שלהן הזין ממשיך לחפור עמוק עמוק שעות על המיטה, על הגב, על הברכיים, בעמידה, על הרצפה, מתערבב איתה. הנוזלים והריחות הופכים לאחד וגם כשהגוף כבר לא יכול עוד אז עוצרים לרגע, רק לרגע ואז שוב עד הסוף עד שמתוכי לתוכה המהות מתפרצת עמוק כמעט וכואב אבל מענג.

והיא שוכבת שם ואני לצידה עובר על הרשימות המנטאליות של כל המבחנים והניסויים.

ציון : את דפוקה כמוני

המלצה : לחיות, למות, לנצח יחד.   

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י