החוויות
לטוב ולרע
שנשתלו בי החלו להבשיל כבר לפני שנים
השורשים ננטעו עמוק באדמה עד שפילסו את דרכם והרסו את הכל
ואני שואל את עצמי האם אני בשל או שבעצם כבר רקוב לחלוטין
מים חמים, כי תמיד יש מים חמים
אחרי שניגבתי אותם מגופי אני נכנס אל החדר שלנו
את עומדת כמו קוראת מחשבות זקופה עם ידיים משולבות מאחורי גבך
לבושה, בקושי לבושה, כמו שאמרתי לך, תחתון, חזיה, רשת ונעלי עקב
מאופרת הכי יפה, כמו שאת אוהבת, זה נותן לך רוגע לדעת שאת הכי יפה שאפשר
זה מעצבן אותי, כי גם בלי כל האיפור את מושלמת
החדר חשוך ושקט, חוץ מהאור הכחול שאת אוהבת וקול הנשימות שלך אין כלום
עומדת זקופה אל מול המיטה הרחבה, הסדינים הנקיים והרכים, שחורים ואפורים, כחולים כהים
אני נפעם
את בדיוק כפי שרציתי וציפיתי, ממושמעת וכנועה
אני מתלבש, מתארגן, ובנתיים חוקר ושואל, בוחן וחופר
מה את יודעת, מה למדת וממי, אילו הרגלים אני אצטרך למחוק ולשכתב
אני מסביר ומלמד אותך את החוקים שלי, את מקשיבה טוב טוב
אני מסביר לך איך אני רוצה שתעמדי, שתשבי, שתחשבי ושתנשמי
אני עדיין לא אני,
זה רק קצה הקרחון,
זה עדיין רגיש המקום ההאפל הזה שבי
כמו שלך יש את הטראומות שלך לי יש את שלי
אני מנסה למחוק את העבר שלי וזה קשה מאוד
זה חוזר ומציץ מבעד לחריצים קטנים שלא רוצים להיסתם
זה בכל דבר, בהכל
ולפעמים זה מפריע
אני נוגע בך, נגיעות ראשונות שכבר לא ראשונות ממזמן
אני מראה לך שזה לא תמיד חייב להכאיב, זה יכול להיות גם נעים לרגע
אני אוהב לזיין לך את הפה
אני יודע שאת אוהבת את זה אבל אני יודע שאני יותר
להוציא ממך את כל המבוכה שלך כשאת נחנקת וכמעט מקיאה
אני יודע שאת לא אוהבת, את יודעת שאני כן
ובגלל זה את כזו טובה כנשלטת, ובגלל זה אני כזה טוב כדפוק בראש
על הסדין כבר הצטברה שלולית של רוק וריר,
זה עדיין לא הזמן לדחוף לך את הפנים לתוך זה ולזיין אותך עמוק
אבל זה יבוא בהמשך, אם לא היום אז מחר
טוב לי להכיאב לך בחורים, וזה חדש לך אני יודע
עכשיו כבר לא רק שניים, עכשיו יש לך שלושה
ואת גונחת מחדש, גניחות שאני חושב שגם את לא מכירה
וזה נעים לי כל כך, ואת גומרת בטירוף של תחושה
אני ממשיך ומפתיע, ומחר מכל החורים שלך אני אפציע
אני יודע מתי זה יותר מידיי כואב בשבילך
את נקראת על ידיי כמו ספר פתוח
והצעקות שלך דיי מסבירות בברור
את פאקינג בתולה, כמעט
ואני פאקינג זקן נרגן ומצולק, כמעט
זה יעבור, כמו הכאבים שלך
גם הצלקות שלי, שלך, של הזמן
יעברו
אני מרגיש רקוב מדברים שראיתי עשיתי וחוויתי
אבל בפרי הרקוב הזה יש גרעין
וכשהפרי הזה ייפול לאדמה הגרעין הזה יתחיל לחיות מההתחלה
