זה רגיל ומעצבן שפתאום הניצוץ שלנו נוצץ פחות
קוראים לזה שגרה
הבטתי בך בימים האחרונים כמו שאני תמיד מביט
ובזמני הפנוי וגם כשלא פנוי, חשבתי עלייך ועל ההתנהגות שלך לאחרונה
התרחקת
פתאום את כבר לא נוגעת כמו שבעבר
פתאום את לא מתקרבת כמו שבעבר
והעבר הזה הוא לא באמת כזה רחוק מאחורינו
אנחנו כמעט שלושה חודשים יחד
שלושה חודשים שכמעט כל יום יחד
וכבר אני רואה משהו שמדאיג
התרחקות
אני יודע שאת יודעת
אני רואה הכל
יצאתי מהמקלחת אתמול
והחיוך שהיה על פנייך שעה לפני כן נעלם
האנרגיה שסבבה אותך דעכה
נשכבתי לצידך, שאלתי מה קרה
חפרתי, לא מרפה, אני שמח להקשיב לך
גם אם את דומעת
וזה בסדר, אני יודע למה
את חושבת שאני אתרחק ממך
את חושבת שאת לא בסדר
את טועה
הצלקות שלך לא שונות משלי
ושסיימנו, וכשהשלמנו את כל החוסרים
יצאת לרגע מהחום של החיבוק שלנו
יצאת אל אפלוליות חדר השינה שלנו
התפשטת
נשאתי אותך מעליי
נחמד רק לרגע
מחבק ומלטף
מתנשקים ומתעלסים
רק לרגע
אני אוהב שאת נאבקת
את עושה את זה טוב
רק חבל שאני חזק יותר
ושהשיער שלך מיד מצא את עצמו בין אצבעותיי
וכשהיד שלי אוחזת בשיערך
את מובלת למקומך
בין רגליי
נאבקת
בזמן שאני שואב ממך כל טיפה של רוק ונשימה
זה בהחלט כלי, מה שיש לי בין הרגליים מעצב אותך כרצוני
שאני מסיים לכבוש את הפה שלך, והיד החזקה עדיין אוחזת בשיערך
אני משכיב אותך, פנים לתוך המזרן
וכותש
צועקת, צועקת
באמת לא יודע כמה זמן
ובאמת לא היה איכפת לי
העיניים לא ראו כלום
האוזניים תרגמו את זעקותייך לשירה
ובחדר ריחות של פריחה וזיון
את זועקת ונוטפת
סובלת ונהנית
תריחי
תטעמי
תתמלאי ממני
סיגריה ותה
נעים בשעות הלילה להביט על אורות העולם
מעניין כמה מתוך האורות הללו מאירים חלונות
חלונות של חדרי שינה שבתוכם מישהו כותש מישהי
חזרנו למיטה, לישון?
לא, ממש לא לישון
לכתוש שוב,
אני יודע שהכוס שלך עכשיו כואב יותר
ולכן את זועקת יותר
שרה לי
יותר
נעים יותר
וכשאני מסיים
וממלא אותך שוב
את אולי נושמת לרווחה
או שזה געגוע להרגשה של מה שנטשש אותך הרגע ורק השאיר שובל רטיבות ודביקות
בוקר,
את עירומה בין הסדינים
על הבוקר הישבן שלך מתחכך בי
אני יודע שכואב לך מליל האתמול
ולכן אני נכנס שוב
כותש אותך לאבק
דק דק
ממלא שוב שיהיה לך מה שיטפטף במורד הירך
מה שילווה אותך כשאני רחוק ממך
ריח וטעם
אוווף צריך לקום לעבודה עכשיו, וכיף
הספיק לך?
