כן זה בגלל יום הזכרון
אבל לא בדיוק
את אמרת לי לא לכתוב כאן דברים אישיים
את ביקשת שזה יהיה שלנו
את לא כאן בשביל להקשיב לי
אז מה שנותר זה לכתוב לך כאן
כי אני יודע שכאן את תקראי
זה מי שאני, את יודעת
אני לא מתנצל לעולם על מי שאני
אני אני בגלל החיים שלי והחוויות שלי
נבנתי להיות האדם הזה מקוביות קטנות של לגו שמכילות רגעים קטנים
רגעים של אושר ועצב
והאדם הזה הוא אותו אחד שאוהב אותך
שמפנק אותך
שמכבד אותך
שמלטף אותך
שמנשק אותך
שמזיין אותך
שטיפל בך שחלית
שמחבק אותך כשקר לך
שמדבר איתך על הכל
שחושף ממך עוד ועוד
שמזהה בך דברים שאת לא רואה
שמביט בך ורואה עד כמה שאת יפה
שאוהב אותך
האדם הזה הוא אני
וזה לא חדש לי
כמוך גם אחרים מצאו בי המון פגמים
אני יודע שאני נוהג מהר מידיי
אני יודע שאני מדבר בקול רם מידיי
אני יודע שאני אוכל מהרצפה כשנופל
אני יודע שלפעמים אני מדבר שטויות
אני יודע שהדעות שלי קיצוניות
ואני לא יכול להתנצל עליהן
הדעות האלו וכל שאר המנהגים הם חלק ממי שאני
אני כן מנסה לתקן את רובם
האדם שאני היום הוא הרבה יותר טוב מהאדם שהייתי
ומשם המנהגים האלו באים, שם הם נכתבו על גופי ונשמתי
אני קיצוני כי ככה אני רואה את העולם
אני קיצוני כי ככה העולם התנהג אליי
אני מאמין בכלום
ומה שאני כן מאמין בו זה בגלל שכל שאר האמונות לא החזיקו מעמד
אני גזען
אנשים מעצבנים אותי, כמעט כולם
אני שונא את כולם כמעט בצורה שווה
כי כמו שאני רואה ליקויים כחלק מהעבודה שלי
אני גם רואה את הליקויים האלו בבני האדם, וזה מציק לי
למרות חוסר המושלמות הברורה שלי
המוות הוא דבר שולי בעיניי
אני יודע שאיבדת חבר
אני יודע שזה כאב לך
אני לא יכול לשנות כלום לגביי זה
וגם לא את
אני לא חושב שצריך יום מיוחד בשנה בשביל לזכור את האנשים שאהבנו והלכו ל...אין לי שמץ
אני זוכר את אלו שאיבדתי ביום הזכרון גם, וגם בכל יום אחר בשנה
אני זוכר אותם כי הם חרוטים בי
אני זוכר אותם כי הם הפו אותי לאדם שאני היום
לטוב ולרע
אני זוכר את אבא שלי, ז"ל
אני זוכר את אמא שלי, ז"ל
אני זוכר את אחותי, ז"ל
אני זוכר את גלית, ז"ל
אני זוכר את יניב, ז"ל
אני זוכר עוד הרבה
כל יום
ואותך אני זוכר גם
אני זוכר אותך כי את לא כאן עכשיו
אני לא יודע למה את מתרחקת במכה
האנשים שאיבדתי הפכו אותי רוב חיי לאפטי לאובדן
וכשפתחתי והסתכלתי עמוק לבפנים הבנתי
האנשים שאיבדתי הפכו אותי לסוג של פחדן
אני רגיל שאנשים עוזבים
אני רגיל אז אני כבר עוזב לפניהם
אבל עכשיו כלום כבר לא רגיל
הכל כל כך שונה
כל מה שהכרתי כבר לא קיים
אז אני לא ממש יודע מה לעשות
קרוע באמצע ומחכה לך
אני לא יודע למה את מתרחקת ממני
אני אותו אדם
זה מי שאני
זה שעכשיו מתרגל לישון לא לצידך
