צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צבע החיים

אדום, לא אפור, לא שחור לבן, אדום בגוונים של ורוד, כמו ישבן מושלם שמופלק
לפני 9 שנים. 30 ביוני 2015 בשעה 13:38

לדברים טובים קשה להתרגל

ככה לפחות זה נראה

 

קשה להאמין כשהכל מסתדר

קשה יותר להאמין שאנחנו כבר חצי שנה יחד

 

נכון שהזמן עובר ללא שליטה

 

ועדיין חצי שנה, חצי שנה של טוב

אני בטוח שמובן על מה אני מדבר

וזה רק מקל עליי כי קשה לתאר את זה

 

בעיקר לאחרונה שמצאנו נוסחה של זמנים

כזו שמאזנת אותנו עם העבודה החיים המשפחה החברים והזיונים

 

אז לא שוברים נוסחה מנצחת

והמקריות רצתה שניפגש "לחגוג" את החצי שנה שלנו ביום שנקבע למשחקים

אני יודע, זה נשמע עצוב לקבוע ימים ביומן לעשות Z Y X

ועדיין אין ממש ברירה אז צריך לרוץ הביתה בסיום העבודה

להתארגן, להתגלח, להתקלח, להעביר מטאטא, לסדר את החדר

לפזר בנוחות על המזרן את "כלי העבודה" ולהמתין שתבואי

 

כבר ימים שאת אומרת לי שביום הזה תתני לי מתנה

אני סקרן ועדיין לא מתרגש מההמתנה והסקרנות

אחרי הכל מה כבר זה יכול להיות והאם זה באמת משנה מה זה יהיה, העיקר שזה ממך

 

את מגיעה, נכנסת לחדר, אני ממתין בחדר השני

כעבור מספר דקות את קוראת לי

אני נכנס לחדר ואת במושלמותך על הרצפה כנועה יותר מתמיד 

 

 

ככה, רק שידייך פרושות מעלה ולפנייך קשור בסרט ספרון

עכשיו אני מסוקרן......

אבל לא ממהר, עושה סיבוב קטן סביבך, מונחת כמו פסל שיש מושלם, מקלר אותך בכדי להשלים את התמונה

אני ניגש אל המתנה שלך, יודע שאם לא אעשה זאת בקרוב את תתפוצצי מכעס, חחחח מרוקאית אחרי הכל

פותח את הסרט ובעמוד הראשון כתובה הקדשה

ההקדשה שלך ניקתה את הסקרנות והסבירה את מהות הכתוב בספר

וכתוב בו אותך

אלו המילים שלך מהיום הראשון שלנו יחד

כל המחשבות והרגשות המעשים והתקוות

שחור על גביי לבן

 

המסכה ירדה, או יותר נכון נמסה

אני מוצף רגשות, מוקסם מהמשמעות ומהמחשבה

אני מעריץ של הכתיבה שלך ומיום ההכרות שלי עם המילים שלך אני מצפה לראות אותן כתובות על נייר וכרוכות

וזה הוגשם

ויותר מכך הוגשם רק בשבילי

אחד ויחיד, שלי, פריט אספנות יקר מפז

 

אני מקים אותך מהכניעה שלך כי כל מה שאני רוצה הוא לחבקך

באתי בכוונה להתעלל בגופך אך אנני יכול

את הדהמת אותי בפעם המי יודע כמה

מחבק חזק, מחבק מחבק

 

טוב חלאס עם המתיקות הזו

לא שכחתי לרגע את הסיבה להתכנסות שלנו

מתקדמים עוד צעד, מכאיבים יותר

 

את כל כך גאה כשאת מסיימת ומסומנת

ואת החולשות שלך אני מכיר מצויין

לקשור אותך בתנוחה לא נוחה

כמובן לתקרה, רק לא בחבל, בשרשרת

להפשיט אותך כי צריך

אלו לא מצבטי פטמות, אלו נקראים מקלות סינים או מלחציים או.....

זה ממש לא משנה כשאת צועקת מכאב איך קוראים לזה

העיקר זה עושה את העבודה

 

להציב אותך בתנוחה מביכה וממש לא נוחה

את השם של האטבים אני יודע מצויין

אטבי עץ על השפתיים של הכוס הנוטף שלך

 

ממש מוזיקה הצעקות שלך

משולבות עם כעס וכמעט קללות

 

לא לקח יותר מידיי, ועם כל הגאווה והחוסן שלך את נכנעת

הגוף כבר מדבר כניעה בזמן שאני מחליף ובודק שוטים על הגוף שלך

מקשט אותך בכל מני קווים שכולם באותם צבעים וגוונים

 

את מקלפת את הקיר עוד שניה, מנסה לברוח

הגוף שלך עכשיו צועק למרות שאת שקטה

אני מפסיק

אוסף אותך שבורה ודומעת אל המקום החמים בין רגליי 

המקום הזה שמיד את מוצאת בו נחמה ושלווה

את נושמת שם עמוק עמוק

מתלטפת בחלציי, איזו הגדרה מוזרה 

פאק, אני מת על הפה שלך

אני מתעטף בפרצוף שלך

עמוק עמוק

את נוטפת טינופת כמו שאני אוהב

נחנקת נאנקת, צלילי מסיבה בשבילי

 

האטבים והכל כבר ירד ממזמן

הכאבים נשארו בכל חלקי גופך

כל מגע קטן את קופצת

 

אני מכוון לתוכך, איפה שהיו אטבים עכשיו הכל רוק ונוזלים סביב הזין שלי שחופר בך

כבר אמרתי ואמשיך לציין, יש לך כוס של ילדה, ממש כיף להתפרק בתוכך

 

ממש כיף להתפרק איתך, להתקרב איתך, לנשום אותך, לחיות אותך, איתך

שלי, שלך, שלנו

 

כבר חצי שנה, הנאה צרופה

ד"א

לא ציינתי שגם את קיבלת מתנה

אנאלי, זה ממני, ללא סרט

זה נחשב?

Tainted​(לא בעסק) -
המתנה שלי , היא אתה.

קרועה עליך.
אדון יקר שלי.

נ.ב
מי צריך סרט.... 3>
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י