אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שפחה

אני שבאה והולכת
תמיד בתזוזה.
לפני 3 שנים. 29 בספטמבר 2020 בשעה 17:20

כל מה שנשאר בזמנים כאלה זה לצאת מהמקלחת ולפתוח את החלון לרווחה.לתת לשכנים להנות מעירום בשל, לכוון את השדיים למבט המיוחם ואת חור התחת לריר שיורד להם על הסנטר ולפנטז איך ירגיש כשהטיפות ינזלו בין הרגליים.

כל מה שנשאר בזמנים כאלה זה לטייל במדפי הסופר עם מסכה ולהתכופף מול הגבר ממול שמעמיס טיטולים בעגלה ולבחון איך הוא מזדקר עלי ומגלה שאני בלי תחתון.

כל מה שנשאר בימים שכאלה זה לעצור ברמזור אדום ולחייך לגבר שעצר ליידי ולהפיל כתפיה והפיטמה כמעט ותציץ מולו והוא יבין שאני בלי חזיה.

 

כל מה שנשאר זה לדמיין...

בודק - מרחב של גירויים
לפני 3 שנים
פרפר69​(שולט) - חזקקקקקקק
לפני 3 שנים
אינדיאנית1​(נשלטת) - יאפ
לפני 3 שנים
Coach - מושכת במידה מסוכנת...
מחוזרת...
לפני 3 שנים
orian - כמה אכזריות!!!
לפני 3 שנים
אבי הנדימן נשלט​(נשלט) - יפה מאוד אהבתי
לפני 3 שנים
Holden​(אחר) - איזה פוסט נהדר. ארוטיקה במיטבה.
לפני 3 שנים
Truth Seeker - טוב שבזמנים כאלה קשים יש מי שמעלה את המורל הלאומי.
לפני 3 שנים
אינדיאנית1​(נשלטת) - ראית מה זה טלטול?:)
לפני 3 שנים
ה דום שלך​(שולט) - משהו צריך לעבוד גם אם הוא הדמיון
לפני 3 שנים
lordx​(שולט) - יפה מאוד.. אבל למה רק לדמיין? למה לא להגשים..?
לפני שנתיים
הקצין הגנטלמן - חולק על דבריך ובגדול.
ומכל כך הרבה סיבות
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י