אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שפחה

אני שבאה והולכת
תמיד בתזוזה.
לפני 7 שנים. 29 בנובמבר 2017 בשעה 8:36

פתחתי את הסקייפ אחרי שנים שלא עשיתי זאת ואתה חיכית לי שם מעבר למצלמה לבוש בחולצה מכופתרת שחורה וזיפים שמטריפים לי את האונה הימנית,החיוך הגברי שלך כשהעיניים סגורות למחצה עושה בי כשפים ואני מרגישה את הטעינה הכל כך מדוייקת שמתחוללת בי.

תורידי!

אתה אומר בקול בס שלא משאיר לי שום ספק או היסוס קל.

אני מתפשטת מולך והמבט שלי מושפל ואתה מראה לי מה זה עושה לך במכנסיים.תפתח אני מבקשת ממך בקול מהוסס ואתה עונה שאתה לא הזונה פה ושהתבלבלתי קצת.

תאונני!

שוב הקול הזה שסודק לי את הלב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י