אני זוכרת את הפעם הראשונה שראית אותי,לבשתי שמלה שחורה והעיניים שלי היו מעושנות עם איפור כבד.
היריקה הראשונה מרחה לי את כל השחור עד לשפתיים האדומות שנגסת ונשכת וגם את האודם האדום מרחת,
הצמדת אותי למכסה מנוע הלוהט והרמת לא את השמלה למעלה וביד השניה שלך הפשלת לי את התחתון.
אני ידעתי שהייתי ילדה רע ואבא צריך להעניש אותי חזק וכואב ולא תמיד ידעת מה יצא ממני,ילדה מתוקה או כלבה נושכת
ותמיד אמרת שאני מלכת חלומותיך כשאני לבושה ככה בשחור ושהכוס שלי מותאם בדיוק לזין שלך ואני תמיד אמרתי לך שהלב שלי
זה התאום של הלב שלך ולקח לך זמן לשבור אותי,למרות שבכיתי כל כך הרבה מולך.
לקח לך זמן כי בהתחלה שברתי אותך לרסיסים למרות שאתה היית השולט ואני הנשלטת,ידעתי איך לשחק לך בלב ושתתאהב בי חזק.
עכשיו אנחנו מריחים את המרחק וזה עדיין שם הצורך להרגיש את זה שוב עם אחרים,את הקור של השלשלאות את צריבה השוט בעור
ואת הכאב בפיטמות שתמיד הטריף אותך אצלי והפינה שתמיד הייתי תופסת בחדר ויורדת לריצפה לאונן והתחת מחליק מהנוזלים.
את ניכור החבל סביב הצוואר את העיניים הזרות והכל כך מוכרות...זה תמיד ישאר שלך.
