לפני 9 שנים. 4 בספטמבר 2014 בשעה 7:51
נזכרתי שפעם, כשהיינו ילדים ומישהו היה מבקש טובה, היינו אומרים: "מה אני, העבד שלך?". וקרה גם שאמא אמרה לי ללכת לסדר את החדר, ועניתי: "מה אני, העבד של עצמי?!". נזכרתי בזה ביום שישי. כל השבוע השארתי את הבלאגן והטינופת כי חשבתי שהילד שלי יחזור ואני אכריח אותו לנקות. אבל אז, ביום שישי, הסתבר [שוב] שאני חי באשליות, שהוא לא הילד שלי והוא לא יחזור. אמרתי לעצמי: "די, נירוס, [לעצמי אני לא קורא אדון], הגיע הזמן לנקות", ופתאום, משום מקום, ממעבי זכרונות הילדות, עניתי: "מה אני, העבד של עצמי?!", ונאלצתי להודות בפניי שכן. לפחות בינתיים, זה אני. [...]