לפני 7 חודשים. יום חמישי, 17 ביולי 2025 בשעה 15:46
בהתחלה זה ריק…
ריק כואב, מהסוג הזה שמושך מבפנים.
ואז הגוף מתרגל.
לא כי קל יותר — פשוט כי אין ...
הריק לא מתמלא.
מנסים. זזים. נוגעים.
עושים כאילו.
אבל בפנים – שורף.
השאלות לא עוזבות:
מה אם? למה? אולי?
והזמן, כמו תמיד, עובר.
השקט פוגע, מעליב ואז מרגיע, עוטף
והלב לומד לחיות עם הכאב.
ולפעמים אפילו מאמין
שבחר נכון.
שזה מה שהיה חייב להיות.
רק הלילות עוד זוכרים אחרת…