1. האם התמונה היחידה המאושרת שיש לך היא זו עם החבר המיתולוגי ? כי אני רואה את זה כבסיס רעוע ליחסים ארוכי טווח "כן, איך שראיתי את התמונה שלה מחובקת עם סמיר והחיוך הרחב שהיה לה, ידעתי שנהיה מאושרים יחד".
2. מה זה לעזעזל "ילדה אישה"?!?! ואיזה פדופיל את מנסה למשוך?!
3. למה כל הנשים מחפשות את אותו אחד עם "הומור, רגיש וטוב לב" ומתאהבות בזה שההומור שלו מוגבל לבדיחות עליהן, הרגישות וטוב הלב שלו מזכירה איש פלנגות במחנה פליטים פלסטיני ?
4. למה אצל כולן כתוב שהם אוהבות ללכת לתאטרון, מוזיאונים וקונצרטים, אבל כל פעם בפילהרמונית אני רואה רק בני 50 ומעלה, המוזיאונים על סף פשיטת רגל והתאטראות חיים על תקצובי ממשלה?
טוב, אחרי כל זה, כמה מילים על עצמי.
פולני סובל (כן, יותר מכם!), שלא שייך (גם לא לפה) ולכן מסוגר במנזר שתיקתו רוב הזמן.
בטח אני עושה לעמי אאוטינג רציני עם הבלוג הזה, כי את סגנון הכתיבה שלי קל לזהות, אבל מה לעשות, אלה החיים, ומי אמר שאאוטינג זה רע?
לפני 20 שנים. יום שישי, 3 בפברואר 2006 בשעה 17:15