לפני 10 שנים. 26 במאי 2014 בשעה 9:10
אחרי למעלה משבועיים שלא הצלחנו להיפגש אני מגיעה אליה חרמנית מידיי, היא אוספת אותי מהתחנה המרכזית, שלום וחיבוק ענק ונשיקה של נצח, היא מחייכת ומתחילה בנהיגה ואני מבחינתי נוגעת.
שונאת שהיא עם חזייה, מצרך מיותר!
זה לא מונע בעדי להכניס את היד להרגיש למעוך לשחק, היא מסתכלת לכיווני ואומרת ״צ׳וצ׳י חכי הבייתה״ אני בשלי... שונאת את הג׳ינסים הצמודים האלה... היה עדיף שהייתה באה בפיג׳מה.
פותחת את הכפתור שלה מתאמצת ומגיעה לשם לרטיבות לשפתיים לדגדגן היד שלה על שלי נאבקת, מעצבנת.
שוב מסתכלת אליי ואומרת ״צ׳וץ׳ דיי זה זול!״
והגענו...
״רעבה? הכנתי לך פסטה״ היא מחוייכת כולה.
אני נכנסת לחדר, מורידה את המדים מתיישבת על המיטה פותחת את הרגליים.
״שולה (שם בדוי :p) בואי תאכלי את״
היא נכנסת לחדר מסתכלת עליי ״רצינית??״ אני מחייכת ולא זזה, היא יורדת על הברכיים ומלקקת.
