לקח המון זמן עד שחזרה... וכשחזרה הייתה שונה.
מורדת.
מסננת, עונה קצרות, המון לא יכולה כרגע, אבל כשאמרתי בואי...
איחרה להגיע, לא רוצה ולא בא לי היו עיקרי הדברים שיצאו לה מהפה...
ואני.. אני סבלנית, עד גבול.
אני מחייכת, מציעה עוד משהו, סרט?בית קפה? מיטה?
הגיע הגבול והתפוצצתי, צעקתי וכעסתי וכנראה שזה ממש הבהיל אותה כי קצב הסליחות והתחנונים שלה רק הלך וגבר עם כל מילה שירקתי לחדר...
ואז שקט.
היא שאלה "מה אני יכולה לעשות כדי שתסלחי?"
"תגרמי לי לגמור מ-0!"
התפשטתי ונכנסתי למיטה, משחקת בפון, קנדי קראש... מדברת עם החברה הכי טובה שלי, קצת לייקים בפייסבוק... כלכליסט... יש חיים בקנדי אז אנסה שוב, הודעות בוואטסאפ... צחוקים 😄 עוד פון... עוד הודעות... (כן, עוד לא הייתי פה אחרת הייתי איתכם בצ'אט...) והיא... היא מלקקת, משחקת, חודרת לא מפסיקה לא מערערת.
אני מתחילה להרגיש את הגירוי ומנסה להפסיק את זה מתחילה לקרוא מיילים ונשברת הפון עף הצידה ואני רוטטת וגונחת, אוי אורגזמה יקרה :)היא מרימה אליי את הראש, נראת מרוצה.
"כל הכבוד זונה שלי"
אני זורקת לאויר מותשת לחלוטין.
(אופס)
נעלם החיוך, היא נעמדת בכעס מסתכלת עליי במבט שמעולם לא הופנה אליי...
"יה בת זונה מטורפת! לכי תזדייני!! אין לך גבולות!!!"
קמתי אליה מנסה להבין מה שבר אותה, היא לא נותת את האופציה להתקרב...
והלכה.
אחרי 3 ימים נפגשנו בבית קפה שם הסבירה שאחרי 12 שנים שרודפת אחרי מבינה שאני ההרס בחייה,
שאם לא אני ברקע הייתה חיה חיים אחרים.
אני מזיקה לה.
אחרי הרבה דמעות.
זה נגמר.
the end.
