קצת ממני

אז חזרנו להודעות מתרפסות....

מכירה ויודעת מה הסף... מתי היא תתחרפן, למרות שלא זו הכוונה שלי.

לפני שנים הבטחתי לה שלעולם לא אתעלם... שלא משנה מה אני יענה לה.

"הבטחות צריך לקיים!"

ואני מקיימת...

אבל כל פעם שחוזרת בסופו של יום אני מקבלת אותה חזרה...

הפעם לא, הפעם אני מקיימת גם את ההבטחה שלה!

כי אני לא טובה לה וכי הרסתי לה וכי היא סובלת איתי.

אולי גם כי לא רוצה יותר.

זה דיי מוזר שכל פעם שממש משקיעה מחשבה עליה היא שולחת הודעה...

יש רגעים שמאמינה שהיא גם קוראת את הבלוג..

{היא לא מהעולם הזה ולכן גם לא באתר הזה}