הרגע הזה שאת שותה ומיד אחרי שבלעת זה כבר ברור לך שאת אאוט..
שמעכשיו את בידיהם של חברים/ות.
שמעכשיו את מתנהגת כמו מטומטמת.
שמעכשיו את יותר מידי אמיתית.
שמעכשיו המעיים באמת בחוץ.
שמעכשיו ייתכן שתבכי.
שמעכשיו ייתכן מאוד מאוד שפאדיחות יהיה שמי השני!
אבל כל זה לא מטריד אותי..
אותי מטריד הבלאק... העניין שלא זוכרת כלום, חור ענק של כלום.
מה עשיתי...
כמה פעמים מעדתי... {ממעיטה בפאדיחה}
למי בכיתי ולמה..
למי סיפרתי מה...
אבאלל׳ה!!
ח ו ר ע נ ק !
מסטולה, כיף, צוחקת וווווו ב ו ק ר!
או צהריים או ערב... עזבו דקויות...
בכלל ברגע שאת פותחת עיניים ומבינה שיש לך בלאק מטורף כי הדבר האחרון שאת זוכרת זה הפרצוף של מי שבילית איתו, כששניכם עומדים... ובערך זהו.. ומשם קורה ה-רבה שאת פשוט לא זוכרת... ואז את שוכבת ופותחת עיניים.
אולי יהיו כמה פלאשבקים קטנטנים לא מובנים ולא ברורים בכלל שרק אומרים לך כמה זה היה הזוי!!
אוף!
יכולה לספור על יד אחת את מס׳ הפעמים שזה קרה לי..
ובכל זאת שונאת שקורה!!
פויה לי!!
איכסה לי!!
לגמרי נו נו נו!
