לא הכל בידיים שלי, וחבל...
הסיפור בקצרה ובלי כל הפרטים העצובים..
לפני 8 שנים קניתי בית..
לפני שנה ו 7 חודשים מכרתי אותו,
אין עלי במכירות ;-)
לפני שנה וחודש אחרי חיפושים מטורפים ודד ליין עצוב של יציאה מהבית, מצאתי אותו, את הבית שלי,
הוא הסתכל עלי 😄 אני עליו 😉 אהבה ממבט ראשון..
כשהמוכרת נתנה מחיר מטומטם הסברתי לה שמכירה את כל המתווכים ומבחינתי זה שלי, אז בזמנה החופשי אחרי שתסכים למה שמציעה שתתקשר אלי או למתווך, איך שמתאים לה 😉 {חשוב להשאיר אופציות..}
מיותר לומר שקניתי :)
לפני יותר מחודש, הייתי אמורה לקבל מפתח..
ומישהו עשה ״אקשן״ לתסריט הכי רע שיכול לקרות במצבים האלה.
המוכרים לא קיבלו טופס 4 אז נשארו עוד טיפה...
התחיל מ 4 ימים ונשארו איזה 3 שבועות!!ואז בבנק ביקשו איזה טופס שחסר למשכנתא, רק שאמא של העו׳ד של המוכרים כנראה הכניסה לו מכות כשהיה קטן ופשוט התבלבלה בין התחת לפרצוף {לגמרי מבינה אותה} אז הוא איבד את הטופס... ולהשיג את הטופס מחדש זה סיפור מהתחת של כווולם יחד!!
הרגע הזה שאומרים לך ״בין שבוע לפאקינג חודשיים״!!!
ועוד כמה "תקלות" מפגרות לא הכרחיות ודביליות בדרך...
to make a really long story short...
יש מפתח 😄
עוד חודש אפילו פחות יסיימו עם השיפוצים ויהיה לי שוב מקום שאדע שהוא שלי =]
somewhere i can call home =]
מיותר לכתוב 55555555 בלי עין הרע, מלח, שום, פלפל שחור, בצל, שמן זית, פפריקה, כמון ורסק עגבניות...
נכון?
* אגב אלה המצרכים לרוטב פסטה מעולה... ששש
