בוקר יום ראשון ולא התראנו מחמישי ובשבת אפילו לא הצלחנו לדבר...
הגעגועים רוצחים מבפנים, וגשום אז סעי לאט... אבל ממש רוצה שכבר תיהי פה אז תרמי מסוק לאויר ותגיעי!!!! אבל גשום... אז סעי ממש לאט...
מסתכלת על החניה שכבר הפכה שלה בבקרים וכבר הגרון חנוק ודמעות עוד רגע יורדות, מסבירה לעצמי כמה זה מטופש, בולעת הכל וחוזרת לשבת..
חוזר חלילה עד שמקבלת הודעה, ״אני בחוץ :)״
פותחת את הדלת וכאילו נתתי לשמש להיכנס, שמש עם כובע כמו של נילס ומגפיים וצעיף ומעיל חחחחח
אני רואה שהיא כמוני, שהגעגוע ניצח את ההגיון ויש דמעות בדרך שהיא מחזיקה חזק בפנים, רוצה לומר לה תשחררי אבל אם היא תשחרר אני אתפרק...
אנחנו יושבות, נושמות אחת את השניה, הדמעות שלי כבר שמות עלי ז׳ ויורדות לבד, היא עם שוקו ואני עם נס קפה, מדברות על מה שקורה עכשיו ועל עתיד ורוד עם כתמים ירוקים...
כשנוצרת שתיקה של הבנה אני מציעה ״רוצה לראות שלא החלפתי מצעים???״ מצליחה לגרום לגומה שלה להופיע והיא עונה ״אני מאוד רוצה לראות שלא החלפת מצעים! תראי לי עכשיו!״
חחחח
אנחנו בחדר, סוגרת טריסים ודלת וכדי לא לתקוף כל פיסת עור שנחשפת הפעם מתפשטת איתה...
משחקת בגוף היפה שלה נוגעת מלטפת נושכת, אוכלת אותה... מנסה לשבוע מהדבר הזה!
היא שוב מתריעה את לא משחקת הוגן! גמני רוצה! הגניחות שלה, האורגזמות שלה מחרמנות מהסוג שלא בא לך שהחרמנות תעבור בא לך להמשיך לטרוף!
האויר כבר מלא באורגזמות שלה ושלי.
מנהלות שיחה על העבר על איך התחיל כל דבר וכמה היו וכו וכו שלא עניינכם סוטים!!
רוצה את הפוסי שלה אז לוקחת מלקקת מוצצת מכניסה את הלשון ולא מפסיקה לא כשגומרת לא כשרוטטת נושכת מוצצת מלקקת ממשיכה כי לא יכולה להפסיק יודעת שהיא כבר לא יכולה לגמור ושכבר כואב לה וזה רק גורם לי להישאר שם עוד, הגניחות שלה הופכות לזעקות קטנות ומגורות והפוסי שלה מכווץ עד כדי כך שאפילו הלשון לא נכנסת ואני לא יכולה להפסיק!!
מניחה את הראש על הירך שלה ומנשקת לפוסי מידי פעם ובכל נשיקה קפיצה קטנה :)
היא גמורה ואומרת ״גמני רוצה ככה״ אותי זה משעשע כי אפילו הידיים שלה לא חזקות מספיק כדי לחבק ומידי פעם יד נופלת... אומרת לה בסדר וממשיכה לטרוף את הגוף שלה...
אבל רמת החרמנות שלנו באמת עולה על רוב הדמיונות... היא מתאוששת ומעניקה לי עוד אורזמות מעיפות ומעייפות :)
היא צריכה ללכת... :-(
מסתבר שאם אני גונבת את התחתונים שלה היא נשארת לעוד קצת ;-)
הלבשתי את הברבית שלי, משעשע לכשעצמו...
עדיין sunday כבר לא morning וה rain כבר לא falling...