בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Old man's diary

זכרונות, שירים ודברים צפים
פואטיקה, סטיות ורומנטיקה
כאן אני שם את הלב על השולחן
לפני 3 שנים. יום ראשון, 29 במאי 2022 בשעה 8:25

אני אפתח את הדלת של הבית שלנו, אני בדיוק חוזר מהעבודה.

את תחכי לי בפינה של הקיר על הברכיים, עם ידיים מאחורי הגב ילדה שלי.

הלבשה תחתונה שחורה, הקולר שהענקתי לך עלייך. את אוהבת להיות שלי. את שלי.

את תשמעי את הצעדים שלי מתקרבים אלייך, ואז את כבר תדעי - לפתוח את הפה, לשון בחוץ.

את רכוש, את צעצוע, את שלי.

את מרגישה את כף היד שלי עוברת על כולך, שפתיים, צוואר, חזה. על הרצפה כבר יש שלולית, את נוטפת.

אבא הגיע ילדה שלי, אבא הגיע מהעבודה. לפנק אותך, לפרק אותך.

אני לוקח את הגומיה שעל היד שלך ואוסף לך את השיער, אבא אוהב לטפח את הילדה שלו.

אני מתכופף אלייך, מנשק לך את הלחי ולוחש לך באוזן מילים שאת אוהבת לשמוע, אבא אוהב אותך.

את יודעת שגם אם הוא מכאיב לך, הוא אוהב. גם אם הוא מעניש אותך, הוא עושה את זה כי הוא אוהב. 

הוא רוצה עתיד טוב לילדה שלו. עתיד טוב מתחיל על הברכיים של אבא.

את מבקשת ומתחננת שאפסיק, אבל אבא יודע מה טוב לילדה שלו כרגע.

את דומעת, אני מרגש אותך. את אוהבת להיות הילדה הקטנה של אבא, למרות שהוא מכאיב.

למרות הכל את גם יודעת שהוא עוטף, מכיל, מלטף, אבא אוהב.

אני פותח את הריצ'רץ' במכנס, את כבר יודעת מה השלב הבא. אבא דואג לך, את צריכה לאכול בייבי קטנה

ואת? את אוהבת לאכול את הזין של אבא.

היום את ילדה טובה.

על הרצפה כבר יש שלולית.

 

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י