כשאתה צובר כל כך הרבה חוויות ואתה עובר כל כך הרבה דברים, המיינדסט משתנה, או יותר נכון מתרחב.
מה יכול כבר לרגש אותי? לאיזה מחוזות הגעתי, לטופ של הטופ.
כל כך הרבה שנים עם מוח מלוכלך, הרבה שנים עם דמיון מפותח שהופך למציאות.
אני בטוח שגם אתם ואתן, רובכם ורובכן, אלו שכאן, חווים את זה. סף ריגוש גבוה.
איך אתם מתמודדים עם זה?
ברור שכאן אני מדבר על מיניות, אינטימיות ובלה בלה אבל שמתי לב, או יותר נכון חברה טובה פתחה לי את העיניים,
לא רק במיניות, לא רק בבדס"ם, זה כבר הגיע להרבה תחומים בחיי.
קשה לי להתרגש, אני אדיש לסיטואציות, שלא נדבר על הזין שלי או בשפתו של שחר חסון - הבילבל.
עכשיו - הליבידו בעננים, אבל הוא רוצה עוד ועוד ועוד והוא גרידי, גרידי בטירוף.
ואם כבר כנות, רק מישהי אחת בעבר הוציאה ממני את הכל ולא הפסיקה לרגש אותי, והיא רחוקה מכאן, פיזית.
אני צריך ילדה, אבל ילדה יש רק אחת
והיא הילדה שלי. עדיין.