ניסויים בבעלים חיים

הבוקר גילינו בעצמנו מה זאת האהבה המושלמת.

כאשר שנינו חושבים על אותו הדבר, רק שאני חושב על זה קצת יותר מהר ומשיג אותה בשבריר שניה.

:-)

אחרי ימים רבים של העצמה, ארוטיקה חושנית, אוננות כאילו אין מחר ועליית מדרגה ביישום האפליקציה פנטזיה

מתעורר בי חשש על נסיגת הליבידו האישי

רחמנה ליצלן, סופ״ש בפתח 

אסור אסור לעצור את הטיפטוף שהחל ליצור מקווה קטן של אופטימיות זהירה.

חייב לשמר איכשהו את הגירוי שמרכין ראש.  

דואט

כך אני חווה את ההתרגשות מאתמול. 

את היכולת שלי לתת ושלה לקחת. 

הרצון שלי להתמסר ושלה להוביל. 

את הצורך שלי ללמוד ואת הצורך שלה ללמוד. 

כן. 

ללמוד עוד פרקים חדשים בחיינו כדי ללמד אותי צעדים בסיסיים לגרום לה אושר ממקום אחר,

ממקום נמוך שממנו עפים 

ממקום גבוה שממנו צוללים. 

מאותם מקומות מרגשים שמותר לוותר בהם על אנוכיותך הנוחה לטובת זולתך הנינוחה. 

מחפשים שיעורים חדשים בזמן ליצירת דואט מהפנט נוסף

עוצמתי יותר

מפתה וקיצוני יותר

מטלטל יותר

סידרת אימונים שיגרמו לריקוד המובהק שלנו להיות מאוחד יותר.  

מממממ

כמה מהנה לדעת שיש לו כפתור הפעלה. 

כפתור קטן כזה 

שבלחיצה

הוא עושה כל מה שאני רוצה. 

פיטם. 

תעשה בבקשה 

תעסה

תרטיב אותי בליקוק

תכין אותי להיות רטובה

פיטם, תעשה טובה. 

והוא מתקשה ונמס למגע

חורץ לשון,

מפלבל בעיניו כמשוגע

בעוד לחיצה או מציצה. 

מתמסר

לכל מה שאני רוצה. 

כן ככה בדיוק. 

היא גומרת ברעד שנמשך בגלים בלתי רצוניים. הנה מגיע עוד גל גדול שמתנפץ עלי מתכווץ עלי כשאני בתוכה. 

טוב לי ככה כשנעים לה. 

נעים לי ככה כשטוב לה. 

כשכל כולה בנעימות רטובה הזולגת בין רגליה, ובעודה שוקעת לאיטה לתוך עולם החלומות היא לוחשת לי להניח את ראשי על ירכה הלחה. 

מתכרבל בתוכה, חובק את אגנה צמוד אלי, נושם אותה אלי, טועם את חומה. 

חום גופינו נספג בערבוביה לתוך החלל שיצרנו. 

שוקע בעקבותיה כשראשי מונח במקום הכי מכיל ונעים שיש עבורי ברגע הנתון הזה. 

אולימפוס. 

אני יושב לצידה וקורא אותה כותבת.

נזכר בסיטואציות דומות למתוארות על ידה, אותן חוויתי.
ניואנסים, משולבים על פי דמיוני או התנסויותיה.
מנסה לדחוק את גיבור העלילה הצידה

להתפנק במקומו

לענות במקומו

לרצות את מקומו.
מנסה להיזכר אם כשהייתי במקומי הרגשתי את אותן תחושות הצפות בי כשאני קורא אותה.

היה מדהים. 

להתמזג עם אנחותיה המתגברות וזעקותיה הנובעות מתוך המעמקים. כמו חיה מוטרפת שניטרפת. 

מתמלאת בעוצמות כמו חוויית טעימה ראשונה מעוגת אקלר ומתרוקנת בעוצמות מתנזלת קרם מסטרפונה, כמו נגיסה מתמשכת מאותה עוגה פאלית

פטאלית מדי

טוטאלית עלי. 

גומע את הנאתה בהכנעה. 

ובסוף, אנו נותנים לו את אחד השיעורים החשובים בזוגיות,

מתנה אישית מאיתנו וצידה לדרך הכוללים הקשבה, הכלה וויתור כדי שיוכל אף הוא להתעצם בלעדינו. 

חופן את ירכיה בידי, מצמידה קרוב אל פניי המקרינות אושר ושוקע בתוך חיוכה. 

התודות יגיעו בעיתן. 

התעוררות

כך היא כתבה לי, 

לעורר את התשוקות שהעזו לעצום עין לאתנחתא רוחנית. 

מה שלא עושה הקרם המרגיע לשחרור שרירי הקפוצים והדואבים עושה השמן המחמם לשרירים הטבעתיים. 

בדיוק כך.

וכאילו יש צורך בהוספת שמן לבערה היא עוד מתגרה בי בברכות

ברוך השם אצלך נס פך השמן או נס שפך ה- man. 

זונה. 

חכי שאגיע הביתה. 

איפה אמרת השמן?

חיוך של מרוצות. 

זה הדבר האחרון שראיתי לפני ששקעתי לתוך שנת הלילה. 

שפתיה החושקות נמתחות לאיטן ומותירות סדק דק, נוטף. 

ביני לביני אני עוד מנסה תאים ספורים בשלבי דעיכה כדי לעורר מחשבה, לברר עם זה חיוך או סדק לנשימה. 

נצמדת אלי

חש את הרטיבות והסמיכות המתקררת, מתגבשת על לחייה וסנטרה. 

נדבקת אלי ומדביקה גם לי מן הסדק הזה, הלח. 

ואני מחייך חזרה. 

כמה שהיא יפה כך עכשיו. 

ובדמיוני אני רואה דמות רמבו בגופייה צבאית מפריח נשיקה לעצמו במראה, מסתובב ונעלם במורד המסדרון החשוך. 

קבענו יתד זה בדומה לתקענו כף.

הסכמה משולשת על העקרונות המהותיים. תמיד יש כאלה וברובם הם דומים.

הבניית התהליך---> רגישות---> הכלה---> משימתיות בהדרגה---> העצמה---> אחריות---> אכפתיות---> רצון---> התמסרות...

ועוד ועוד

בקיצור להיות בני-אדם.

בני אדם טובים, לא סתם.

ולמי לא מדברות כל המילים הללו?

לכולכם.

מקנה בטחון אינסטנט של 60 שניות מהרגע לכרגע

ובעודי באופן לוגי בונה תשתית לאחיזה, אני מבחין ב BIT שלי מריירת ומטפטפת לה לתוך התסריט שאותו היא מציירת.

וזה ישר גורם לי להזדקר.

לאור השאלה של המתעניין, נבחנה הגברת לאילו עומקים היא מסוגלת לרדת. 

המבחן גרם לה עונג רב ולי הנאה מרובה. 

יחד עם זאת, עם האימונים בא הגובה ולכולנו יש מקום ורצון לשיפור. 

נתעמק בעניין.