ניסויים בבעלים חיים

באווירת המונדיאל,

שעד כה אני מוצא אותו מוצלח (ואפילו מהמר בלב על התוצאות המדוייקות)...,

אולי אצליח להשיג תוצאות טובות יותר בבעיטות עונשין

או בבעיטות בכלל

או בסטירות

כאפה מישו?

היום, נעשה משהו בלתי נשכח....

I wish

הפנטזיות לא חדלות מלנקר בראש. 

מתעורר מלילה רווי חלומות משונים מאד (מי אמר צ׳אמפיקס ולא קיבל) בהן הכל אפשרי והרשות נתונה בשלוות נפש. 

אני עד לכך שכל לילה מתווספת קוביית חשקים למגדל שאני רוקם במוחי ההוזה. 

הייתי רוצה שהלילה נעשה משהו בלתי נשכח, אבל אני בגפי פה ואת הרחק לבדך שם

וכל שנוכל לעשות זה לזרוק כמה גחלים לוהטות לתוך הקרביים והמוח ולנשוף חזק כדי ללבות את הלהט

ולדבר על זה. 

ולהפיח חיים נוספים בריגוש. 

בעצם את יכולה גם יותר מזה. 

הרבה מעבר לקו הדמיוני הזה. 

היה חזק

מסטול

ניסחף

כמו שרוצה ואוהב  

היא הייתה פעורה ורטובה

ללא שהות, חדרתי לה לכוס שהגיב לבשורה המשמחת והחל לזלוג. 

התחת גם כבר הוכן והורחב

לא פסחתי. 

נשאבתי פנימה

היא מספרת לי שהיא רוצה בשני החורים באותו הזמן

אם אפשר גם איבר גדול וקשה שיטייל לה על השפתיים ויגלוש במורד הגרון, מתנגש בקירות חלל הפה. 

זונה. 

התקשחתי למשמע דבריה.

חזרתי לבדוק את הרטיבות בתעלת הקסם שלה

לא לפני שבדקתי בלשוני את החרמנות הנובעת. 

ממממ מעמיד את הזין. 

גמרתי כך בתוכה. 

שומע אותה מספרת ומפנטזת ומנסה להחניק נהמות ללא הצלחה יתרה. 

התכווצתי בתוכה ואפשרי לנוזלים לטפטף מבעדה החוצה.

מרגיש את הרטיבות על אצבעותי מתוך הירכיים והחריץ של התחת. 

מפליג לחלום ומתעורר עם זין רטוב בפאתי המשולש הנחשק. 

היא כבר רדומה. 

אני מתעורר שנית. 

מנשק את כתפה, גבה מלקק יורד דרומה ומקבל עידוד כדוגמת  קולות עונג קלים הנשמעים מצידה. 

ידיה אוחזות בראשי, דוחקות ומכוונות אותי לנתיב ברור. 

מניח את ראשי על ירכה הדביקה ומעסה קלות, בוחן. 

טועם אותה,

חודר לאגם מלא, חמים ועוטף. 

תורם בהנאה עוד לשלולית הקיימת את שארית נוזלי בזמן שהיא אוחזת בביצים המתרככות. 

שוקע במחשבות על האורגיה הזוגית שחווינו זה עתה

נרדם. 

ראיתי אותה. 

קלטתי את המבט המתערפל, עין בעין. 

וככל שנקפו הדקות מת הערפל מעייניה ופינה מקום לבהירות המוקרנת ולוחשת ״הגעתי הבייתה״. 

עוצמתית ומעוררת השראה. 

מאפשרת לי להיות שותף לרגע, לקחת חלק מאותה חוויה מלמדת. 

להעריך איך אפשר להתנתק כאן ועכשיו, לצרור את כל המחשבות בקופסת סודות ולהניחה בצד, רחוק מספיק כדי שלא ירעישו. 

היא שוקעת לשקט שלה ומתעצמת. נדמה שאף שאון הרחוב דועך ומעצים את הדממה. רק בראשי יש את התיקתוק הזה הטורדני. 

חיוך ועיניים. 

אני מחזיק לה יד מקובעת ומרגיש חיים ורוך. 

היא כבר שם ואני הרחק. שואל את עצמי האם אפשרי המקום הזה לכל בר אדם או רק לברי מזל. 

התעורר בי דחף שכזה לקום מפה ולנסוע הביתה. 

דחף להנציח את השפיטות והשפיפות ולוותר על השפיות עד לשכיבה מאוזנת ונטילת מעצור. 

דחף לעשות פאוזה בעבודה, להתחמק החוצה ולתת לרעלים להתנדף החוצה כדי לפנות מקום לרעלים משכרים לחלחל פנימה. 

יש לי חשק שמישהו ידחוף אותי לשם, ישלח אותי לרעש אחר, לרכש רגעי. 

מין טיפוס זדוני שכזה, שובב, נשכן והחלטי שיוביל אותי החוצה כמו יצר רע שיודע את טיבו של היצר הטוב. 

התניות מרתקות אותי. 

תהליך למידה שעשוי להיות קצר על אף  שעלול להיות ארוך. תלוי בדרגת הצורך של המותנה לסיפוק ההתנייה. 

מה שמעניין אותי הוא בעצם הרעיון שההתנייה הינה מאד בסיסית, חייתית, פאבלובית. 

לא, אל תחשוב. 

לא, אל תרצה. 

פשוט תהא. 

כמו בכל ניסוי שמתחיל בבעל, חבר, זוגי, חיים המגיבים לגירוי באופן רפלקסיבי כך אני אוהב לחשוב על התניות, בעיקר מיניות - האם יפעלו עלי? האם על ידי התנסות ולמידה, צורך והתמסרות, אשתוקק לדבר עצמו מעבר ליכולתי לבלום או למנוע אותו? 

אותה מחשבה שההתנייה תגרור אותי כמהופנט אחר קסם,  תיפעל מעבר לכוחותי, ותכה בי בעוצמתה להישאב בעל כורחי לאותם דברים ומקומות שבמחשבתי לא האמנתי שארצה או אהיה נוכח פעיל בם, כבר גורמת לי לחפש את החלילנים מהמלין. 

אז מתי כבר מתחיל הניסוי?

אתמול בלילה היה דיון בדבר מהי הצלחה. 

רבים בצ׳אט עימתו את עצמם בשאלת הכימות. 

ואני שואל האם הרבה נחשב להצלחה? 

הרבה. 

אנשים מגדירים מצליחן כמי שעשה הרבה כסף, פשששש סחטיין והוא גם מלייאן. 

או אחד שעשה הרבה נשים, מאהבות, סשנים, גמירות, מחזיק הרבה זמן. 

זאת אומרת שאלת הכימות הניתנת למדידה הינה שוות ערך להצלחה. 

אחרי 20 פוסטים אני יכול לבצע סטטיסטיקת הצלחה ולראות שסך התגובות כולן יחד עומד על 8 (חצי מהם בפוסט אחד מאדם אחד), פחות מחצי תגובה לפוסט. 

ובכל זאת, יוצלח כמוני ממשיך ומתמיד במידה זו או אחרת. 

האם התמדה נחשבת לסוג של הצלחה?

האם סופרים מצטיינים או אנשי אומנות ורוח, שכל חייהם מתמידים להביא בשורה מתוך דבקות באמת שלהם ולא הופכים לשם דבר בבסטסלר האחרון ימשיכו להיחשב סטלנים בטלנים שתורמים פחות לחברה מבסטיונרים שעשו מכה ?

ספורטאי מדלייה תפרנים שחיים מתרומות או שהפכו לסלבריטאי תוכניות שעשוע ופרסומות ויזכרו על ידי דור ההמשך כ״ההוא שעשה פרסומת לסופר״ יהוו מודל לחיקוי על בסיס המדליה או על בסיס החשיפה התקשורתית. 

נאמני דרכם ששמו להם מטרה להגשמה ובחרו ללכת בה באמונה, באושר ובקושי, גורמים לי לזקפה חזקה יותר מאשר כמה מרשרשים בכיסים, גם אם זה הרבה. 

נב. הולך לאונן הלילה בפינה ולספור זרעים. לפחות שמשהו יהיה הרבה (ומהנה) חוץ מהכלים בכיור. 

נב2. מחפש עוזרת. 

כך התעוררתי הבוקר

סחרחר

זחוח. 

איזה חיידק פנימי שנשתל בקירבי ומתעלל בי מהבטן והחזה ועד לראש שלא מוצא את מקומו. 

אולי הוא זקוק לכרית או ירך

משהו יציב, בטוח ומאוזן.

רגליים כושלות ומחשבות נודדות לתוך גל מציף ועוטף

גל שמציף אותי ברסיסיו,

בטיזריות קורא לי לרבוץ ולשחרר 

להתמזג בו עם טיפותיי

וכשאני לגום דיי והלום ירח בעת שהזין שלי עומד ומתחכך בישבנה על סף גמירה

אני שומע אותה ממלמלת שאלה "איך זה היה להרגיש בן חורין מצאת פסח?"

ואני משיב לה שזה היה נפלא ועודנו.

היא בולמת את תנועת אגנה ומצהירה באופן ברור וחד "אז בתמורה בוודאי עכשיו ארגיש איך זה להיות עצמאית ביום העצמאות!"

תשובתי הייתה בחוסר התאפקות מיידית והרטבת התחת הלבן והעסיסי שלה בתשוקתי.

מצמרר ולא מובן.

כמה צריך להמשיך ולעשות כדי שזוועות אלו לעולם לא ישכחו.
איך צריך להמשיך ולהזכיר כדי שמעשי נבלה כאלו לעולם לא ייעשו.


כל עוד זה תלוי בייצורים חסרי רחמים, צר לי להיות סקפטי.

אנו עדים למעשים של אנשים חסרי עכבות,

שפועלים מתוך דחף,

שפועלים מתוך יצר.

כדי לנקום, להשפיל, להכאיב

לגרום לזולתם צער ולעצמם הנאה.

אנו רואים אותם בכל מקום

במועדונים ובטיילת

בדירות לא מוגנות

בגברים חסרי רסן

בבתי כלא

בשליטים ועוזריהם, רודנים גדולים עם אטום קטן

במדינות שכנות מעבר לגבול בעלות עודפי גז

ובארצות, שפעם היינו מכנים אותם ארצות רחוקות, ובעידן הגלובאלי הן כאן מעבר לכביש.

אנשי שררה שואפי כח, מעבר לחוק המוסרי

מעבר לחוק המדיני 

בעלי תחושת הכל יכול,

מעבר למושב בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

כל עוד זה תלוי בייצורים חסרי רחמים, צר לי להיות סקפטי.

מי יתן בם רחמים

באותם שוברי שורות שעלולים לקחת מחר את המושכות ולהפוך להיות החוק

האלוהים

הכותבים בספר החיים

והמוחקים.

בני זונות

לדראון עולם

 "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם", דניאל (יב, ב)