|
|
|
הייתי בודד, כאוב, חושב וחרמן - אידאלי לשיחה מעניינת.
או לכתיבת שיר מזרחי, משהו לנשמה, סתם כי טרוד מדי ב doing בלי קצת נפש, בלי אקזיט לעצמי.
ויום אחד זה יקרה,
אשמח לדעת את היום הזה, אולי אפילו אקח בו יום חופש, כהכנה, כבנייה תוך הקשבה לפינה הזאת של פעימות השקט.
יש ספרים שאני רק מצפה להגיע לסוף מתוקף זה שהתחלתי לקרוא והסקרנות מורה לי לסיימם
ויש ספרים שתהליך הקריאה כל כך מענג ומזין את הנפש שברצוני להימנע מלסיים אותם אך גם לא להניח להם לרגע.
נרדמתי עם ספוטניק, בן הלוויה והתעוררתי זקור.
כוונות לחוד ומעשים לחוד.
כן, אני יודע שאת לא אוהבת את המילה אשתדל.
כן, מבטיח שאני לא אגמור הכל לבד, לא אותו.
וברור שרק עם עזרה מבחוץ, אאוטסורסינג, סיוע הומניטרי, שימון מוקדי הקושי הצפויים, בהנחייה וברשות.
לא, הבנתי שלא ברשות הרבים וגם לא שמעתי שאמרת נחייה, יש גבול לסטייה.
מזדמן זה מצויין. קבענו.
ויש גברים שמכורים לנשים אלו
הכאב שבך מגרה בתוכי את קולטני הצער
הדאגות שלך מעוררות בי מיד דאגה לך.
הייתה בינינו דרך המבדילה בין חול לקודש, בין ממלכת היום הסיזיפית להתכנסות העצמית בלילה.
כעס, עצב, כאב, חרטה, מה משנה ההגדרה? אם בתווך מחלחלת ערבוביה של אמוציות לא נעימות, רגשות שליליים שנולדו באינטראקציה שמתחילה כמו טיפת דיו על נייר סופג ומתפשטת במהירות גדולה מאסירי עולם בסרט פורנו צ'כי דל תקציב.
ואת אומרת לי תימנע...
הייתי צריך לקחת את מקל החינוך ולהפליא בו כהלכה, בטעמים של פעם, ליצור פסים כדי שאפשר יהיה לחזור ולעמוד באופן מסודר בין השורות שיצרתי.
ובחרתי להישמע ולהימנע
אז אני נמנע מלדבר ואחר כך אני נמנע מלהגיב ולבסוף אני נמנע מלהרגיש, ועכשיו אני כבר לא בטוח אם אני יכול להיות הליצן העצוב שמקבל על עצמו את תפקיד המשמח בכל מחיר.
הכלל הזה צריך להיות מורחב ולהכליל גם מפגינים.
כאשר שירת הסירנה מהדהדת ומיתך עוד נספרים,
טוב יהיה אם תניחו את עט הביקורת לרגע
עד ייבש הדיו ממודעות האבל
עד יתקשו אותיות העופרת ורגבי האדמה
עד יחריש דומם קול השכול ונהיי הכאב.
אז בראש מושפל הביטו בענווה ובתודה כי נשמת חיים באפכם
ותאמרי את שעל ליבכם.
כי אז נקשיב ונחלוק ונתאחד ונבין את תפיסת עולמכם השונה,
ונכבד.
המוזות באתר הזה לרוב שותקות כי כך אמרו להן לעשות? טוב אז מותר כבר לספר.
ות כך שצייד זה שידרוג רציני.
אני מרגיש שהחיה הכלואה בתוכי מתחילה לחוש רעב. מה יש לך להציע מתוך ארסנל הפיתיונות שלך?
ככה זה, כשהציניות בארצנו היא חלק מהמציאות
והמציאות קשה מהדמיון
ולכן עדיף לשקוע בתוך עולם הדמיון האישי שמוגדר פה כהישרדות טבעית.
גם דמיון דמוני בגדר המותר כתרופה מקלה על מציאויות חסרות הגיון.
אז תני לי יד
או מכות
או מה שבא לך, או מי שבא עלייך,
יכולה גם לקחת, אני כבר שקוע בתסריט מהפכני ובטח לא אשים ליבי שמשהו מכל זה נעלם.
עכשיו גם לי בא.
גם שאני מחליט לברוח מערוץ 2 לטובת BBC, אני מוצא את עצמי בוהה בטילים שחורים מאיימים, הגורמים לפעירת חורים וקולות סירנה עולים ועולים (כן, בסוף בסוף גם יורדים) - ככה זה בפורנו עם אוזניות.
למתקשות: BBC - Big Black Cock
לאחרונה אני נתקל יותר ויותר בתופעת הפוסט בן השורה הבודדת.
לפעמים זה מלווה בקישור כפי שאני הייתי נוהג לעשות.
הגיג יחידני שמשאיר אותך על המפה ואת המפה פרושה לספוג ממך עוד.
אז החלטתי לאמץ אבל מצאתי את עצמי כבר בשורה הרביעית הגולשת לשורה החמישית, כנראה בגלל שעדיין לא למדתי לגמור על פי התוכנית ובזמן.
