לפני 10 שנים. 16 ביולי 2014 בשעה 19:52
ככה זה, כשהציניות בארצנו היא חלק מהמציאות
והמציאות קשה מהדמיון
ולכן עדיף לשקוע בתוך עולם הדמיון האישי שמוגדר פה כהישרדות טבעית.
גם דמיון דמוני בגדר המותר כתרופה מקלה על מציאויות חסרות הגיון.
אז תני לי יד
או מכות
או מה שבא לך, או מי שבא עלייך,
יכולה גם לקחת, אני כבר שקוע בתסריט מהפכני ובטח לא אשים ליבי שמשהו מכל זה נעלם.
עכשיו גם לי בא.