אתמול בלילה היה דיון בדבר מהי הצלחה.
רבים בצ׳אט עימתו את עצמם בשאלת הכימות.
ואני שואל האם הרבה נחשב להצלחה?
הרבה.
אנשים מגדירים מצליחן כמי שעשה הרבה כסף, פשששש סחטיין והוא גם מלייאן.
או אחד שעשה הרבה נשים, מאהבות, סשנים, גמירות, מחזיק הרבה זמן.
זאת אומרת שאלת הכימות הניתנת למדידה הינה שוות ערך להצלחה.
אחרי 20 פוסטים אני יכול לבצע סטטיסטיקת הצלחה ולראות שסך התגובות כולן יחד עומד על 8 (חצי מהם בפוסט אחד מאדם אחד), פחות מחצי תגובה לפוסט.
ובכל זאת, יוצלח כמוני ממשיך ומתמיד במידה זו או אחרת.
האם התמדה נחשבת לסוג של הצלחה?
האם סופרים מצטיינים או אנשי אומנות ורוח, שכל חייהם מתמידים להביא בשורה מתוך דבקות באמת שלהם ולא הופכים לשם דבר בבסטסלר האחרון ימשיכו להיחשב סטלנים בטלנים שתורמים פחות לחברה מבסטיונרים שעשו מכה ?
ספורטאי מדלייה תפרנים שחיים מתרומות או שהפכו לסלבריטאי תוכניות שעשוע ופרסומות ויזכרו על ידי דור ההמשך כ״ההוא שעשה פרסומת לסופר״ יהוו מודל לחיקוי על בסיס המדליה או על בסיס החשיפה התקשורתית.
נאמני דרכם ששמו להם מטרה להגשמה ובחרו ללכת בה באמונה, באושר ובקושי, גורמים לי לזקפה חזקה יותר מאשר כמה מרשרשים בכיסים, גם אם זה הרבה.
נב. הולך לאונן הלילה בפינה ולספור זרעים. לפחות שמשהו יהיה הרבה (ומהנה) חוץ מהכלים בכיור.
נב2. מחפש עוזרת.
