״אתה מעצבן אותי״ היתה הכותרת של ההודעה שמקופלת החליטה לשלוח לי משום מקום. ״באמת?״ חשבתי לעצמי ״מי את גברת?״. ״עם ה'כלבה' הזה שלך.״ היא המשיכה, מתייחסת לקטע מהפרופיל שלי ולבעיתיות שיש לה עם הכינוי הזה. העובדה שהצלחתי לעורר ככה רגשות במישהי בעזרת המילים שלי, שהצלחתי מצד אחד לעצבן אותה ומצד שני למשוך אותה אלי כמו פרפר לאש הדליקה אותי ורציתי לראות מי עומדת מולי. השיחה זרמה ממש טוב, עברנו לוואטסאפ באותו הערב וכבר רצינו להיפגש.
פה אני חייב לציין שכל השיחה שלנו התקיימה ביום שבת. ואני חזרתי לארץ אחרי טיול של חודש וחצי באוסטרליה יום לפני זה. עוד הייתי בג׳ט לג מטורף. אז הצעתי לה לבוא אלי לדייט ראשון. היא סירבה בנימוס ואמרה שהיא ניפגשת עם חברות. ניסיתי לפתות אותה עם ׳טימטמים׳ בטעמים אקזוטים שאין בארץ (מנגו, קוקוס, תפוח מסוכר) אמרתי לה שהם יועדו לחברים מהעבודה ואני מוכן להגניב לה כמה אבל רק אם היא תבוא עכשיו. היא, מסיבה שלא ברורה לי עד היום, בחרה בחברות שלה וקבענו שהיא תבוא אלי למחרת (יום ראשון בערב).
כשפתחתי לה את הדלת, עמדה מולי אישה יפה, זקופה בטוחה בעצמה. כשהיא מספרת על זה, היא אומרת שבגלל שלא באתי לאסוף אותה ל״דייט אמיתי״ אז היא סתם זרקה על עצמה, טייץ, כפכפים, עשתה קוקו ספונג׳ה ובאה. אני חייב להודות שלא ראיתי את כל זה, היא פשוט היתה מהממת. ישבנו בסלון, שתינו קפה, דיברנו הרבה, היא שפכה עלי את הקפה, בטעות, כמו שרק היא יכולה לעשות בדייט ראשון. ולבסוף היא עוד התעצבנה, שעשית בדיוק מה שאמרתי שאעשה ולא שמרתי לה מה׳טימטמים׳. חצופה, מי היא בכלל…
בשלב מסויים בשיחה ישבנו על הספה במרחק של 10 ס״מ אחד מהשניה, זה הרגשי לי רחוק מדי וצימצמתי את המרחק. התנועה הקטנה הזאת היתה התנועה שבה תפסתי אותה. כל השפת גוף שלה השתנתה, הנשימות שלה, קצב הדיבור. ידעתי שהיא שלי, לפחות לאותו הערב…
סוף דבר
אז כמובן ששכבנו באותו הדייט, וכמובן שהיא ״שכחה״ את החזיה שלה אצלי בדירה. בדיוק חודש אחרי זה היא קיבלה קולר, שלושה חודשים אחרי היא קיבלה טבעת והפכה לשלי בכל המובנים. והנה כמעט חמש שנים אחרי היא עדיין האישה המדהימה שלי, הכלבה שלי.