פילוסופיה בגרוש

הייתי אז בן 22, חייל משוחרר אחרי צבא שבטוח שהוא כבר מבין הכל בחיים, אבל תכלס אין לו מושג בשיט (כנראה, בדיוקכמו היום). טסתי להודו, לנקות קצת את הראש מהשירות ולחפש קצת את עצמי. ואכן חזרתי מהטיול עם המון תשובות אבלגם עם שאלה אחת קטנה וחדשה: ״למה?״. אותה שאלה שכל ילד בין 4, או ילדה בשמלה אדומה ושתי צמות, יודעים לשאולשאני כבר שכחתי.

המפגש הזה עם תרבות הכל כך שונה משלנו שינה לי את התפיסה על החיים. אנשים שחיים כל כך אחרת מאיתנו ועםערכים אחרים לחלוטין והכל טוב אצלם והם לא פחות מאושרים מאיתנו, חלקם אפילו מאושרים יותר. אז האם אני יכול להיותבטוח שהדרך שאני הולך בה היא הדרך הנכונה בשבילי?

אז התחלתי לשאול ״למה?״

למה לעשות צבא?

למה להתחתן?

למה להביא ילדים?

למה לחיות בישראל?

למה לעשות ברית מילה?

למה להיות רק עם בת זוג אחת?

למה לעבוד 5 ימים בשבוע?

למה לצאת למסיבות?

למה לשתות אלכוהול?

למה? למה? למה?!

לא לכל השאלות פה יש לי תשובות, ולאלו שכן, התשובות לא בהכרח הזיזו אותי מה״מסלול הטבעי״. אבל עכשיו אני לאעושה דברים סתם, יש מחשבה מאחורי הבחירות, מה שנותן לי מוטיבציה להתמיד עם דרך שלי גם אם קשה. וכן, בחלקמהמקרים התשובה לקחה אותי למחוזות חדשים, פחות מוכרים, פחות קונבנציונלים אבל דווקא בהם אני מרגיש הכי אותנטי, הכי חופשי, הכי אני!