לפני 15 שנים. 31 באוגוסט 2009 בשעה 20:54
יושבת עם עצמי,חשיכה מוארת ומתבוננת על עצמי
התחלתי לקרוא אותי,את הבלוג שלי,נגיסות שכתבתי על רגעים בחיי ואין נשנוש יותר טוב מזה כרגע.
מתבוננת ורואה מעבדה של רגשות,של חוויות של צבעים בתוכי.
יש פוסטים שאני מסוגלת להרגיש ולזכור גם באיזו פוזיציה ישבתי כשכתבתי אותם.
יש פוסטים שאני תוהה האם אני כתבתי אותם.
הפסיפס השבור-מאוחה שלי.
גדלתי
התבגרתי.
התמימות כבר מחוספסת.
בבלגתי לגמרי.
