לפני 14 שנים. 6 בינואר 2010 בשעה 0:43
כשהתרחקתי מהכל -התקרבתי לעצמי
כשהתקרבתי חזרה-התרחקתי מעצמי
לא שזה אקסיומה,סתם חרטוט מחשבתי בשתיים וחצי לפנות בוקר,כשהשינה משחקת אותה קשה להשגה,ואני לא נכנעת מחיזוריי.
עטופה בעור ונקבוביות ונושמת את עצמי לדעת.
רק לגעת
בלי לדעת
לכרוך מחוך סביב הלב כדי שיגיר מיץ עסיסי אל תוך כפות ידיי
רק לחוש
בלי להיות
להתל בראייה דרך עיניים עצומות ולפקוח את עיניי דרך האצבעות
רק להרגיש
מבלי להתיש
לנתק את המח מכבלי מחשבתו ולהאזין לגבולותיי דרך גוף לא שלי
א'-פיים ו-10
אני מוכנה