זמן הוא רק מסגרת בה ניתן לעצב את החיים.
בתוך המסגרת אור השמש מגדיר את כללי השינה והעירות,את כללי הפוטוסינטזה המקובלת.
לתודעה יש דרכים משלה לחדור את החוקים ולהמציא אותם מחדש.
24 שעות של אדרנלין במינון גבוה.
הרפתקאות של רגש במעברים חדים.
חשמל של 1000 ואט לנשמה .
מרכבה אחת
סוס אחד שהוא בעצם תכשיט יקר מפז לקח את מושכות ליבי ומכוון את התנועה.
אחת שיושבת על המרכבה ומשחררת כל רסן לשליטת הסוס הרואה.
לקחתי עכשיו,רוצה שלוק?
-אמממ לא לא נראה לי... אני אזרום איתך.
מחשבות שרצות,צורך להתחבר לתדר והמון בטחון לחוות זאת סוף סוף.
הרגע הנכון הגיע.
"טוב,אני רוצה שלוק"
אחד קטן,עדינסקי.
המוסיקה מתחילה לתפוס עומק אחר
האוירה מחלחלת ללא סינון
נכנסת לאוהל,לא מעוניינת למהול את החוץ אליי
גלי קור סוחפים את השרירים אל רעד אחר
קצות האצבעות ממשיכות את עצמן לחלל האויר הרבה מעבר לציפורניים.
"בואי תצאי מהאוהל,יש כאן אנשים ידידותיים"
אח"כ למעמקי הרחבה.
המוסיקה מתחילה לנגן את הגוף שלי.
שמש מתחילה להפשיר כל תא ותא
והכל מתחיל לקפץ
הגוף שולח את הלב דרך הריקוד לשחרור מוחלט.
הכל עטוף בהילה של שלווה
והמרכבה נוסעת.
אין תמרורים
שום דבר לא עוצר
הכל פועל באופן מדויק להפליא
אלוהים מחזיק לי יד ואהובי לצידי.
כל מבט נוגע לי במקום אחר
והוא שם תמיד ברקע
מתמלאת מתמלאת מתמלאת ברסיסים של עונג
מינונים קבועים ומדודים כדי שלא אתפוצץ.
אח"כ עיניים צוללות לתוך המח שלי
מרגישה איך אני מתחילה להיות נוזל שאין לו גוף,הכל נימוח מבפנים,נמס כמו שוקולד מתוק מקרן שמש מיוחדת.
הלב שלי רץץץץץ
אח"כ היה טיול
ואיש ששלח בוקר טוב עם מתנה
כי אהבה מזמינה אהבה
ועוד קשר נבנה בתוך הקשר
והנשמה שלי שהייתה כ"כ צמאה מקבלת את גשמי הברכה שאליהם היא כ"כ ייחלה.
תודה לתכשיט הכי יקר בעולם
לפני 12 שנים. 27 בנובמבר 2011 בשעה 11:43
