פעימה אחת לו יכלתי הייתי לוקחת מעצמי ומניחה אותה בתוך האגם הריק שעולה על גדותיו בתוכי.
עננה צחורה שוטפת אותי בערפול עכור ואורירי.כמעט בלתי נראה ,נראה כמו האופק אך לא באמת קיים.
ערפול שעוזב אותי רק בכדי שארגיש אותו כל פעם מחדש במופעו הבלתי מרגש בחיי.
הערפול הזה כ"כ נצחי בהגיעו אליי כאילו יהיה כאן תמיד.
דרך ללא שביל זה הדבר הכי גרוע שיכל לקרות בבמה שעליה אני מופיעה.
פעימה אחת אני מבקשת שתתן לי את הכח לבעוט את עצמי מהכלוב המסוגר הזה שהנחתי את עצמי בתוכו במו ידיי.
אתמול חגגתי אביב,היום אני חוגגת שעמום.
משעמםםםםםםםםם לייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
בין שוקולד לבן למריר עם אגוזים אני רוצה להטביע את הידיים שלי ולזרוק אותו על הקירות
לשים פס בלי לשים פס.
פסססססס
פססססטטטטטט
קחי את תיק הנצנצים שלך וחיזרי לפזר קסמים אומר לי הקול הסגול
בעודו מדבר הקול הדומם צובע אותו בשחור מחדש
הקול הלבן מנסה להילחם
והקול האדום מניף את הדגל
השחייה אסורה מעיד השיח במח
העורב החדש עושה לי קרע קרעע כל בוקר דרך חלון אחר בבית ואני מביטה בו בערגה להיות קוסמת מחדש.
רק פעימה אחת חסרה לי להזמין את העוצמה הרדומה בתוכי.
אחת.
אחת בודדה שתביא את השקט הרך בינה לבין הבאה אחריה.
חוץ מעצמי אף אחד לא יעזור לי להזרים את האנרגיה הפורצת,ההודפת כל שכבה אפאטית בתוכי.
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
הם צורחים בתוכי
צועקים לי להתעורר
ואני מפהקת כנגדם ועונה עזבו אותי בשקט.אין לי כח!!!!!!!
נמאס לי כבר לשמוע את עצמי מסבירה את עצמי לעצמי בעצמי.
אבל מה עושים כשאין כח לקום?
כשאין כ ח לתת?
כשפשוט אין?
מה??
פעימה אחת
פעימה.
פעם פעמה.
לפני 12 שנים. 22 במרץ 2012 בשעה 19:08
