מבבלגת לעצמי את השכל

בא לי לכתוב....
לא יודעת מה יהיה הנושא,לא יודעת הרבה,מה שכן סקרנית לדעת מה יצא בסוף. כנראה שאני צריכה לפרוק-כמו כל בעלי הבלוגים כאן.

מגלגלת עיניים,בוהה במקלדת,לא רוצה להתבונן פנימה,מאשימה את השפעת שפקדה אותי בירידה המרפרפת במצב הרוח שפוקדת אותי....,ואם אני כנה עם עצמי ומסיתה את הוילון המכובד-ובאותה נשימה כבד-אני יכולה לומר כי חסר לי.... חסר לי מה?? הרי אני עושה מה שאני אוהבת,תופסת את עצמי מחייכת הרבה במהלך היום,אבל בלילה....,בלילה אני נרדמת איתו? עם אותו חיוך שמריץ מחדש את היום שעבר ונאנח קלות בתחושת סיפוק-...זה לא קרה לי בזמן האחרון. והרי זה ברור לי שאותו אושר נכסף מגיע במנות קטנות ,מתפוגג ומשאיר חותם מתקתק שגורם לנו להניע את עצמנו מחדש למתקתקות הבאה....
ובין לבין יש את ההתנקות,לעיתים כעס,עצב,שקט רועש ונשימה שמזכירה לי שאני חיה...(תוך כדי שאיפת עשן סיגריות),
אז דיברתי על חוסר. החוסר שלי הוא חוסר מלא,חוסר שאני מודעת אליו,מקבלת אותו והוא הכח המניע שלי לחיפוש..... ומה חסר לי? הוא חסר לי...אותו אחד שלו אני מחכה-האבסורד הוא שאני אפילו לא מכירה אותו,אין לי מושג באיזו דרך הוא יגיע אליי,מה שגורם לי לשים לב,להיות עירנית.
במילה אחרת אפשר לתרגם את זה לאהבה.... ,שבן זוג זה הנגזרת שלה. אנחנו כ"כ אוהבים לאהוב,כ"כ מחפשים את זה,ובאותה נשימה כ"כ פוחדים מלהרגיש אותה-כשטוב לנו מדי אנחנו לא תמיד תופסים את זה ומרימים גבה.... ,מפחדים לאבד שליטה. אחחח השליטה הארורה הזו מנהלת אותי.....כמעט בכל דבר בחיים,אני חושבת שמהמקום הזה יש לי את המשיכה לבדס"מ....לתת לה לפרוש כנפיים לקמצוצי רגעים ולהסתכל לה בעיניים במבט של :"אכלת אותה מותק,הצלחתי לשים אותך בצד לכמה רגעים." יש לה חדר מכובד אצלי בעורקיי,במוחי,במחשבות שלי...-היא מתעתעת בי ומופיעה בתור שדונית תחת מעטה פייתי. כשאני חזקה ומאושרת-השליטה נחלשת וידי על העליונה...אבל ברגעי חולשה היא כובשת אותי...אולי אני צריכה לחתום איתה על הסכם שלום? או שפשוט אעשה לה טרנספר ואזרוק אותה לים...לשקוע במים שימיסו את ליבתה. שמתי לב שכשהשליטה מלבלבת בנבכי נשמתי יש בי משיכה יותר חזקה לבדס"מ...כי זה מקום אפלולי שמאשר לי להיפטר ממנה. ועוד לא אזרתי עוז להתנסות בעולם היפה הזה.... ואני מבינה שתכלס כל מה שאני רוצה זה אהבה...פשוט כך...בדס"מ לא בדס"מ....בשורה התחתונה -מילה עם ארבע אותיות היא המובילה-אהבה. וכשאני מאוהבת אני לא מנתחת כלום,פשוט משחררת את כל הפחדים שלי,פשוט חיה.
בלה בלה בלה....

מקווה שהגשם השוטף של החורף המכרבל יביא איתו את אהובי הנעלם הישר אל זרועותיי העוטפות.

שבוע של אור לכולנו.