מבבלגת לעצמי את השכל

ישנה עם אמא ואחותי הקטנה במיטה זוגית
הוא מגיע,אני מתעוררת. רק אני.
הוא אותו אחד שרציתי כ"כ,שאני מכירה גם את נק' החן הכי נסתרות שלו
הוא מנשק אותי
מרגישה בחלום כ"כ אמיתי,כמה התגעגעתי..
אנחנו מנסים לא לזוז,על המיטה,שאמא לא תתעורר,שאחותי לא תרגיש
אנחנו נחדרים,חודרים,הכ"כ כ"כ ריגשי.
פתאום אנחנו באתר של סלילת כביש...
ברקע אי שם יש מנהרה
אנחנו צריכים לעבור אותה...תחושות הפחד מגיעות עם ההתקרבות אליה
מתחיל להחשיך עם כניסתנו לשם
אורות אזהרה אדומים..
ואז אני רואה עוד המון אנשים נצמדים לקיר המנהרה..אני לא מבינה מה קורה
אני רוצה לצאת משם ואומרים לי שאי אפשר...
מתברר לי שיש רכבת בתוך מבוך המנהרה,ויש סיכוי שהיא תצא מהכניסה שבה אני נמצאת,ממש מתוך חריץ ענקי ומרובע שיש בקיר המנהרה..
אם הפעם היא תצא משם (יש ארבע חורים וכל פעם היא יוצאת מחור אחר) כולנו נמות.
הרעש שלה מתקרב
הכל רועד
הלב שלי יוצא מהמקום
אני מחפשת אותו..
מחפשת ולא מוצאת.
הוא שוב נטש...
אני שוב לא מצליחה לכעסו עליו...על הנטישה. גם כשאני עומדת למות.
הרעש מתחזק,הרכבת דוהרת,הצעקות של האנשים ברקע...
פתאום חברת ילדות מופיעה לידי..
אני מנסה למצוא מסתור,אין לאן לברוח..
מרימה את ראשי ופתאום נזכרת שיש אלוהים.
הוא התקווה האחרונה שלי להמשיך לנשום חיים
אני צורחת "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד"
"הנה אני כולי שלך עשה בי כרצונך"

וזהו. הרכבת מתרחקת
אני ממשיכה לחיות.

פתאום אני על הר,עטוף בדשא ירוק
המשפחה שלי שם..
ואני מחפשת אותו,את ההוא שנעלם לי כל הזמן,שהולך לי.

ככה התעוררתי.
*
בחלום הפרטים,התחושות הרבה יותר עוצמתיות
יש חוויה מלאה של המתרחש.
לא תמיד זה כך
זה בדר"כ קורה לי כשהירח בהריון.

בלילות של ירח מלא.

התעוררתי נסערת,עם הרעש של הרכבת.
התעוררתי איתו. בדיוק כמו שהלכתי לישון איתו.
תמשיכי לחלום ילדה,הוא שייך רק לשם.