לפני 17 שנים. 2 בדצמבר 2006 בשעה 10:44
זהו,עבדתי קשה
שיפצתי
ניתצתי חומות
בניתי גם חדשות ,במסווה השחרור
למדתי אותי
כאבתי
השתוללתי
בכיתי
שברתי שתיקות ,חלקן מעיקות,חלקן נחוצות
נראה לי שאני מוכנה
מוכנה בשבילו.
והוא?
עדיין מתעכב.
מעניין מה הוא עושה עכשיו,ואם הוא יודע שאני מאוהבת בו כבר הרבה זמן
חבל שאני לא מכירה אותו עדיין.
אני אראה לו מה זה כשהוא יגיע.
והשעון ממשיך בשלו
ולי..
"יש לי סיכוי להינצל אני חושב.."
