כשאמת נפגשת מול אמת.
שבוע גדוש.
שבוע של למידה עם ש'-חברתי הטובה למבחן במחלות זיהומיות.
אתם לא מדמיינים לעכצמכם כמה פרטים צריך לזכור.
כמה חיידקים קיימים
כמה צריך להודות כל בוקר על זה שאנחנו מתעוררים ליום חדש בריאים ושלמים.
אז את הלמידה,בשילוב עבודה העברתי במשך שבוע שלם עם הרבה קבצים של מצב רוח טוב וג'ויינטים עם שמרית.(זו שקרויה בשם ש'-הגיע הזמןלחשוף את שמה.היא מספיק פזמניקית )
פעם ראשונה שהעברנו למידה למבחנים בשילוב של ג'ויינט שובב שמצחיק כל תא ותא בגוף שלנו.
אי אפשר אחרת.
החומר מדכא(לא החשיש,החומר למבחן)
קשה להפנמה
וכל שנותר הוא לצחוק.
ולצחוק
ולאכול
ולצחוק בין עמוד לעמוד.
היום היה יום המבחן.
היום גם קיבלנו ציונים.
והיום גם אביתר בנאי החליט להופיע כאן בצפון.
אני לא הייתי סגורה על ללכת להופעה.
שמרית שכנעה אותי..
כל מיני מניפולציות של מזלות אריה :"נו בואי,נחגוג את הדכאון של השבוע האחרון-המבחן מאחורינו!"
אני כמו מזל שור טיפוסי-מנסה להסביר שאני צריכה ערב של אחרי המבחן עם עצמי.
אבל אריות כמו שרק אריות יכולים...
תמיד מנצחים.
בגלל זה הם מלכים.
ובמקרה של שמרית- לביאה.
לביאה אמיתית.
אז הגענו לאביתר...
הופעה אקוסטית
יושבות על הבר
עם ויסקי
אני מתרוממת מהכסא,מחפשת את מערכת התופים על הבמה.
אין.
וכנראה שלא תהיה.
הופעה אקוסטית בתפריט
עם אביתר ואמיר צורף..
גיטרה,פסנתר,קולות.
סטו.
היה מדהים.
וויב אקוסטי של אנשים
הכל בסלואו מוושן
הכל איטי
הכל כמו יין שמוזגים לתוך כוס.
מן עירבוב של משהו משובח שנשפך בכבדות לתוך כוס מוגדרת.
זו בדיוק הייתה האוירה היום בפאב המפורסם של אצבע הגליל.
ואז הגיע שיר..
שיר מאוד אהוב
שיר מאוד מיוחד שפעם ל'-האקס שמכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחר הקדיש לי אותו.
שמרית הסתכלה לי לתוך העיניים ואמרה
"את מבינה?
שאלת אותי השבוע איזה גבר מתאים לך..
זה הסגנון.
זה.
אביתר..
מישהו ש...
כזה.
מיוחד
אחר.
זה את
וזה מה שאת צריכה"
אני חייכתי
ושתקתי.
כמובן
..
ואז התחיל שיר,שבלי שהיא תדע..
היא פשוט אמרה..
זו את.
זלגו ל דמעות מהלב ברגע שהיא הוציאה את המשפט הזה מתוכה.
זה רק מראה לי כמה היא מכירה אותי.
וזה רק מזכיר לי כמה אני אוהבת אותה.
וזה עוד יותר מסביר לי למה אני כ"כ מתחברת לשיר הזה..
בפזמון היא תפסה אותי ואמרה לי..
"יו זו אתתתתתתת"
"לא יכול להיות תיאור יותר טוב לשרה כמו המשפט הזה:
"בנקודה שמתחיל בה יופי...-
את שקט"
והיא אמרה שרק מי שמכיר אותי באמת...
יודע כמה שזה נכון.
זה כ"כ ריגש אותי.
הקסים אותי.
וידעתי שיש לזה משקל.
אני שקט.
תמיד הייתי שקט לאנשים.
לעצמי.
הידיעה הזו הלילה יוצרת שקט אמיתי בתוכי.
הלילה יש בי שקט אמיתי.
בלי תחפושות
פשוט שקט.
ש ק ט
שששששששששששש
לפני 17 שנים. 26 בינואר 2007 בשעה 1:28