מבבלגת לעצמי את השכל

החלטתי לתת ביטוי.
להכל.
כן. יש ימים כאלה שאני מרגישה הכי חזקה בעולם,נוסעת על 120 פעימות לב ולא עוצרת באדום.
דם בעיניים,דם של חיים.
אביב?
נדוש להזכיר,אבל אביב.
השפע מתחיל להגיח מכל פינה
שואלת את עצמי אם זה כי אני שופעת,או אם זה בגלל השפע הירוק.
משנה?
בכלל לא.
מרגישה כ"כ טוב עם עצמי,נהנית מחברתי ,נהנית מעצמי נהנית מאחרים.
*
יש נבואות שמגשימות את עצמן
*
יש החלטות שמשנות מסלול
*
יש פזיזות ילדותית שגורמת לי לא לחשוב,פשוט לעשות.
אתמול ס' אמר לי בהקשר לשיחה אביבית :"כשהאביב מגיע העשב צומח לבד"
ואני אומרת שלפני שהעשב הגיח,היה חורף.חורף קר,אפל,מכנס,מבאס..
אבל רק ככה זה עובד.
מה לעשות לפעמים צריך לאכול חרא רק בכדי לדעת טעם חיים מהו.
חרא למען אחלה.
לא מסובך.
לעיתים זה נשכח.
מזל שיש תזכורות בפלאפון.
מזל שיש ראש חודש
מזל שיש זין
מזל שיש לי אותי.

*
כל מיני צבעים בשעת לילה מאוחרת
אל תנסו בכלל להבין