מבבלגת לעצמי את השכל

הופעה של אהוד בנאי
אני וש' חברתי הטובה לומדות פורמולות סיניות לקראת המבחן המטורף שהולך להיות בשבוע הבא
מ' מתקשר.
אם תבואו כרטיס אחד יהיה בחינם
החיוך בלב כבר מתחיל להלהיב את הלב
בין קריאה של סינדרום "חוסר דם בלב" ל"חוסר יין בכליות" אני זורקת מילים משירי אהוד.
הצחוק כבר מתגלגל
ויאללה זורמות להופעה אחרי יום לימודים ארוך.
אח"כ גם רקדנו כמעט על אהוד
מחוייכות,מאושרות,מצמיחות כנפיים מצלילי הכינור והקונטרא בס,ומהאיש הקטן והממושקף שמפגין צניעות וכשרון במה בצורה הכי הרמונית שיש.
ההופעה נגמרה אחרי שהוא שר לש' את "אהוד-מה אביא!"
אח"כ התיישבנו לנו על הבר.
אחד עם זקן חלף על פניי ונעצר.
"הגומות שלך"
אבל אין לי גומות . התעקשתי.
החיוך שלך.
אח"כ הוא גם אמר שהמבט העוצמתי שלי מבריח אותם,בלי לדעת כמה הוא אומר דברים שאני צריכה לשמוע.
אח"כ גם בלעתי אותו.
ואז נעלמתי לו, כי אני לא בעניין של זרימה מינית.
כזאת אני.

היה אחלה יום.

ותודה לש' שהביאני עד הלום.

ועכשיו אנוח על זרי מרווה,או dan shen כמו שאומרים בסינית.

לילה...