שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבבלגת לעצמי את השכל

על הזין שלי אם אתם קוראים או לא.
לפני 17 שנים. 27 ביוני 2007 בשעה 23:01

חודש שלם של התרסקויות
שלושה מפגשים
שלושה עולמות
עלומים

ואני רוצה להיעלם
האפתיות כבר אפתית לעצמה

אמנם לא מפחדת ליפול
אבל אני אחת השקרניות הגדולות על עצמי.

רועדת מלהביע רגש.

האגו שלי מתגלה כגלדיאטור במסווה של מרקם חמאתי
והפה גדול מדי.
הגוף רוצה להתכווץ,פעור ופצוע.
כח רצון מול ייאוש מנהלים כרגע מלחמת שלום. הסכם ייחתם בקרוב,קודם משא ומתן
או מסע ומתן.

פסנתר נוגע בי עכשיו ועיניים אדומות יבשות רוצות מים מלוחים.
גם ים המלח מתאדה עם השנים.
ותמיד יש סיכוי לדבר באהבה על כאב חי.
רק דיבור,אפילו אילם ,מביא למודעות.

רצף תובנות קטועות ממוחי הקודח נאספו לצרור מבולבל
והלילה אתרום את השקט לנשימות המתוחות שלי
בתקווה שכך יהיה.

לילה

תומר11 - כתיבתך מורכבת, עמוקה, ונוגעת
כנראה שזו את
וזה יפה כל כך

המורכבות ללא תוצאה ברורה
היא לא עינוי בהכרח,
היא התרופה
אם תקבלי את עצמך
כמו שאת

תהיי בטוחה שכשתמשיכי לכתוב
יהיה מי שיקרא
לפני 17 שנים
sera - ריגשת אותי.
באמת.
לעיתים דברים שרואים מכאן לא רואים משם ,ולעיתים אני שוכחת שהמורכבות שלי לא תמיד מרתיעה,שיש כאלו שחושבים שהיא יפה.
עשית לי טוב
באמת.
ריגשת

תודה
לפני 17 שנים
זרה מוכרת - את כותבת אותך
ומבלי משים כותבת נקודות של חיים (או מוות) שקיימים גם בי.

המסע שאת עוברת, קשה עד כמה שלא יהיה, מחשל אותך

גם אם לפעמים נדמה שהבורות בדרך עמוקים מכדי לחצות אותם.
את תגיעי.
ואם תזדקקי
פשוט הושיטי יד קדימה לעזרה
משהו אומר לי שהיא לא תישאר מיותמת.

תודה על שאת.
לפני 17 שנים
sera - תודה על שאני
ותודה על שאת
תגובה כמו שלך חופנת את כף ידי בחום ומשכיחה ממנה את היתמות
פריחה בה את התום.

התגובה שלך מקסימה אותי
תודה.
לפני 17 שנים
Master_R​(שולט) - זה פשוט יפהפה... הראש שלך עובד לכיוונים אחרים.
אי אפשר להגיע לדימויים ממרקם שנון ומתחכם כזה בלי אינטליגנציה גבוהה ורגש שמבעבע לתוכה...
עם כל הקושי הצרוב בכתיבה.. עשית את זה מרתק.
לפני 17 שנים
sera - תודה רבה מאסטר
מחמיא לי מאוד..
כמו שאמרת זה היה פשוט רגש שמבעבע ומחבר את המילים לבדו.

תודה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י