לפני 17 שנים. 29 ביוני 2007 בשעה 20:57
תיק תק
תיק תק
צליל אותנטי מתגלגל לתוך האפרכסת
טוק טוק
טוק טוק
עור התוף עונה לו כמחווה
תיק תק
עונה המח ואומר "אחלה טוק טוק"
האסוציאציות מתחילות לחבר מחשבות,האצבעות רצות למקלדת והמים מפכים את הלב.
יש רצון לצאת למסע,מסע אחר במחוזות נידחים
תמיד רציתי לדרוך במקום שלא היה אף אחד לפני.
שואלת את עצמי למה? מעבר לבתוליות יש משהו חזק יותר,יש קירבה לבריאה הניצחית אולי.
suria - שמש
sarita - נהר
אני אוהבת את השם שלי.
מאוד.
סוף סוף.
תיק תק
