מבבלגת לעצמי את השכל

האמת שאני מתה לכתוב את מה שעברתי היום,את מה שהתחושות המדהימות שאופפות אותי עכשיו מורות לי,או מראות לי,
, אבל וואלה קשה למסגר את זה לתוך מילים.
יש רגעים שמילים יכולות רק לפתוח ולשפוך אור על מה שקורה בבפנוכו,אבל יש רגעים שהשתיקה יפה להם. ככה אומרים לא?
זה מאותם רגעים או יום שלם שכולו כמו כדור שלג -במובן הטוב של המילה. כל רגע באותו יום רק מתעצם ומתגבר והחיבורים שיש באותו יום הופכים לאחד שלם ומלא הגדול מסכום חלקיו.
היום היה לי יום כזה
יום של תהפוכות ,התבוננות,פרידות,עצב, שמחה,קסם. המון קסם.
היום היה יום של קצירת פירות
היה יום של סיכום שנה שלישית ברפואה סינית
סיכום של שלוש שנים חברות עם ש'
סיכום של המטופלת שלי בקליניקה הלימודית
סיכום עם המורים
סיכום עם מי אני ,מה אני ולמה אני.

אומץ
בדידות
השלכה
ועוד שני קלפים ששכחתי בפתיחה אצל צ' בבית.

אח"כ גם היה ג'ויינט
ובת צחוק
אלכוהול על הבר עם הברמן שמזכיר את עיברי
ושחרור. שיחרור של שחור.
היה גם שניצל בבגט פריך בפאקינג שלוש לפנות בוקר (גם לי מותר לחטוא אחת ל...)

י"ז בתמוז.
הייתה תענית למאמינים החזקים מביננו
ולי הייתה מענית.
לחלק קטן מהשאלות שלי.

התשובה הכי חזקה שלי היא שאני בדרך הנכונה
בקרוב אגלה יבשת.
בינתיים יש לעיתים מחלת ים שתוקפת לפרקים
ובין לבין
אני שטה לי על החיים.

ספינת תענוגות
איפשהו שם למעלה
זה לא משנה ניו יורק או דרמסאלה
כמו שההיא עם האור אמרה.