הולך יחף

לרגל הבריאה אחלוק עימך את הידע שצברתי. 

- תוולד למשפחה הנכונה. שהיא המשפחה העשירה. המאוד עשירה. מרגע שנולדת לאחת לא תחווה חששות אמיתיים. החופש שלך לבחור יהיה מוחלט, המראה החיצוני לא ישפיע על המשיכה אלייך וגם אם תבחר להיות הכי טיפש בכיתה רוב הסיכויים שאתה זה שתעסיק אותם בבוא מן הימים. העולם, פשוטו כמשמעו, יהיה מונח לרגלייך. נכון שאומרים שכסף לא קונה לך אושר, ומרבה נכסים מרבה דאגה אבל גם היעדר נכסים מרבה דאגה ובמילא, אלו אמירות שנמכרו לציבור בשביל שהמהפכה הצרפתית לא תגיע לשערי הוילות מחדש. 

כל מה שאוסיף כעת לא היה חל עליך אם נולדת למשפחה הנכונה, אבל אתה לא.

- תיהיי יפה. מאוד יפה. מושכת מסובבת ראשים. מאחורי כל התחכום כולנו בעלי חיים שטחיים שרוצים את מה שהעין נמשכת אליה. לא משנה איך תסתכלי על זה, לנצח הרושם הראשוני יהיה הפנים, הגובה וקימורי הגוף. תיהיי כוסית ואל תתנצלי. תשקיעי בזה מאמץ לא פחות מאשר בהשכלה.  לא נעים להגיד אבל איכשהו אנשים יפים פחות נאשמים בהטרדות. גם ״איכשהו״ פחות רואים במדיה את סמי מהתחנה המרכזית או את שמעונה מהמפעל. 

- כריזמה. גם אם אלת היופי לא האירה לך פנים, כריזמה תדחוף אותך קדימה בכל מסלול שתחפוץ. היכולת לגשת לכל אדם, להתחבר אליו, לגרום לו לשתף עימך פעולה היא תכונה מבוקשת שתסייע לך בחיי החברה, בחיי האהבה ובחיים המקצועיים. גם אם זה לא בא לך טבעי - תקראו, תלמדו ותתנסו באיך להיות כזו. הרבה פעמים זה מה שעושה את ההבדל בין להתקבל לתפקיד בו אתם רוצים או למצוא חן ע״י ההוא/ההיא מהסעיף הקודם. 

- אני לא אומר שסקס זה הדבר הכי חשוב בחיים אבל הוא בהחלט הדבר היחיד שחשוב בחיים. מתחת לכל הטייטלים, הרזומה והבגדים כולנו שימפזות שמבליטות את התחת ומתופפים בחזה בשביל סקס. לא צריך להתנצל על זה, ולא להסתיר את זה. נכון שכל מיני כמרים ורבנים מזוקנים מספרים על חשיבות הצניעות אבל זו רק עוד צורה למשטר אוכלוסייה (ולא נתחיל לדבר על מה שקורא בחדרי חדרים בו הם מלמדים). אם זה היה כל כך נורא כנראה שהאדם לא היה רודף אחרי זה כל הזמן. אז תהנה מהמרדף, מהריגוש ומהאקט עצמו. אל תתנצלי או תכבי את המיניות שלך. (רק, את.ה יודע.ת, תכבד.ח מי שמולך ואל תשליך על האחר חוסר הצלחות ותסכולים, שתמיד יהיו).

- לאומיות, דת וקבוצות אידיאולוגיות זה נחמד אבל לא צריך לקחת את זה קשה. את תגלי שגם ליברלים יכולים להיות גזענים ומיזוגנים, וזה שנולדת באותו בית חולים כמו אלקנה זה לא אומר שאכפת לו אם תאנסי בעזה. בסוף אנחנו אדונים לעצמנו, חיים לבד עם מחשבותינו והשיוכים לקבוצות כאלה ואחרות אולי מלהיבות לעיתים אבל בעיקר נותנים תחושת שייכות וסדר בחיים שהם חסרי משמעות ורנדומלים. 

בעקבות פציעת ספורט הלכתי למטפל שיאצו. 
בדר״כ שיאצו זה מרגיע ונעים אבל הוא לא בא לעשות נעים, הוא בא ללחוץ על הנקודות הכי כואבות בשביל לקבל אח״כ פרופורציה. 
זה היה כאב מסוג אחר, משתק והייתי צריך באופן מודע לנשום עמוק בשביל לעבור את זה. ובמהלך כל זה תהיתי אם ככה מין אנאלי מרגיש בפעם הראשונה. במפגש אחר שמתי לב שהוא מתמקד בישבן קצת יותר מדי זמן. המגע עצמו לא היה שונה מהמגע בכל אזור אחר ולא נשלחו אצבעות למקומות לא נחוצים, ואני אפילו לא יכול להגיד שזה היה לא נעים, אבל לא היה לי ברור אם אנחנו נכנסים לאזור אפור או לא. וזה העלה לי סיפורים של נשים על רגעים שהיא לא בטוחה אם הוא מנסה משהו או לא. 
בקיצור, תנחומיי

״אינטלגנציה היא מפלטו של המכוער״ 

״הצלילה״ רוורנס

שנות העשרה המאוחרות הייתה תקופה של פסטיבלים. באחד מהם הצטרפתי לסדנא שנועדה לאפשר לזרים לגעת אחד בשני. לא רשמי. כן רשמי: סדנת קונטקט צבע. אחרי כמה תרגילי חימום עצמנו עיניים והסתובבנו. כשעצרנו נעמדתי מול נערה בת גילי. יפה באופן רגיל במובן הטוב. קיבלנו צבע והתחלנו לטייל אחד על השניה. בהתחלה באזורים ניטרלים אבל לאט לאט האצבעות גלשו לאזורים שיותר עניינו אותנו אך עצרנו בגבול המותר. כשהסדנא נגמרה הסלקנו פח צבע ורצנו לאוהל שלי. הצניעות נפרמה, מילאנו כפנו בצבע והמשכנו. אחת שמתעמקת בנתונים יכלה בקלות לראות אילו אזורים העסיקו אותי יותר ואילו פחות. מפת חום חיה של 50 גווני אדום שכבה לצידי ובחנה אותי עם אותו מבט שאיתו בחנתי אותה. 
מאז נחשפתי לטכניקות ״צביעה״ נוספות מהנות ומגוונות לא פחות אבל הפעם הראשונה, בתולית ככל שתהיה, השאירה את הסימן הכי בוהק.

שלשום חלמתי שאני, כנראה, שוב בשנות ה-20 גר בעיר בה למדתי. התחלתי לצאת עם מישהי ואנחנו בשלב הזה שלכל אחד יש את החיים שלו אבל רוצים להיות ביחד כמה שיותר ולגלות אחד את השניה כמה שיותר. רק רוצה לפנות לתת מודע שלי ולהגיד לו: Thank you Mister obvious, כאילו שאני לא מודע למשבר אמצע החיים שלי אני צריך תזכורת. מצד שני, אולי זו הייתה הדרך שלו לגרום לי להרגיש שוב את התחושה הזו. 
אין לנו שליטה מה נזכור ומה נשכח. בשנות העשרה עשיתי קורס מגישי עזרה ראשונה, באחת ההפסקות מכרה שלמדה איתי ביצעה out of the blue סיבובים כמו שרק רקדנית מחול יודעת. אני זוכר את הזוהר הפנימי והחיצוני שלה משתלט על החדר. לא היה סיכוי לא להתאהב בה אחרי זה.
כשגרנו בפלורנטין אימצנו כלבה שעברה התעללות. בפעם הראשונה שהסתובבנו איתה בחוץ חלפנו ליד בית קפה בשדרה והיא התהלכה בין השולחנות. מלצרית שהייתה שם פשוט ליטפה לה את הראש עם שתי הידיים ונתנה לה נשיקה במצח. ההומניות והרגישות שלה הפתיעו אותי. האנושות זקוקה לעוד כמוה. 
הבנתי למה אומרים על צרפתית שהיא שפה רומנטית כשהרומן הצרפתי שלי הייתה ממלמלת בשפת האם שלה בבוקר במיטה. אי אפשר שלא להי(נ)מס.
חלמתי הלילה סיפור מתח בשני חלקים. התעוררתי באמצע הלילה ולא היה לי כח לכתוב אותו רק שחזרתי אותו בראש וחשבתי על הכסף שאעשה מהלהיט הזה. עכשיו מה שאני זוכר זה משהו על טוויסט בסוף ומישהי שמואשמת שלקחה משהו.

שתי נערות בנות 19 נמצאות במרחק שעה וחצי נסיעה זו מזו. 
שתיהן עומדות לצד 3 גברים. 
שתיהן ערומות.
שתיהן קשורות. 
שתיהן נצלפות, ננשכות, מחוללות.
שתיהן במרחק 30 מטר מהאדמה. 
האחת מעל, קולות העונג שלה נשמעות ע״י כל.
השניה מתחת, דמעותיה לא פוסקות ואת קולה איש לא שומע.







״הן רק סובלות״

אך תמיד כשעולה ירח מלא 

בחלון מתעגל
את אליו מביטה ולרגע מאיר לך
הצד האפל

 29 לפברואר שנת 2149 
המהפכה הקוונטית שהחלה לפני קצת יותר מעשור הפכה את הכבלים כמעבירי אנרגיה למיותרים. 
כל מוצרי החשמל אלחוטיים, אפילו חוטי חשמל כבר לא תראו עוד, לא בכדו״א ולא במקבילו במערכת אנדרומדה new earth. 
לאחר שנים ספורות מצאו שימוש נוסף לשזירה הקוונטית והוציאו את הצורך בחוטים או כבלים בכל תעשייה שתוכלו לחשוב עליה. אפילו מתנות כבר לא עוטפים בסרט אדום.

רובע החלונות האדומים, אמסטרדם. 
גשם שוטף את העיר וספציפית את תא הטלפון האדום המפורסם - מחווה מקומית לד״ר הו. 
שני גברים ואישה נכנסים לתא, האישה מרימה את השפורפרת ומחייגת קומבינציה של ספרות ומנתקת. הריצפה תחתיהם מתחילה לרדת מתחת לאדמה, 
3.14 מטר ליתר דיוק, הישר לאולם המרכזי. ערב רב של אנשים בבגדי עור חלקיים ומסכות מסתובבים לרקע מוזיקה אלקטרונית של המאה ה 21. 
אל השלושה ניגשים גבר ואישה הלוקחים מהם את מעילהם. 2 הגברים יורדים לעמידת 6 ומגישים לאישה את הרצועות שלהם. 
האישה מובילה אותם לתא הצופה מלמעלה על הרחבה הראשית, בה גבר קושר גבר אחר לתיקרה בשלל זוויות ותנוחות. 
יש חוטים שהשתיקה יפה להם.

ברכותיי כלוביסט חדש! 
הצטרפת לקבוצה אקסלוסיבית מאוד שמורכבת ממיטב בני ובנות הארץ הזו. 
האנשים כאן הם בדיוק כמו שפנטזת אותם: אינטלגנטים, גבוהים, חטובים ועם סקס אפיל שנשפך כמו מפל. 

שלא כמו באתרי היכרויות אחרים, כאן

אין נשים נואשות כלל - רק גבירות אצילות ומוקפדות שעליך החובה לקרוא את הפרופיל המסביר למה הן הן מתנת האל לגברים (או לנשים) ועבור המובחרות מבינהן תתבקש לשלם עבור זמנן - כי הן עד כדי כך אריסטוקרטיות. 

אין גברים טורפים - לא תמצאי גברים המבוגרים ממך ב 20-30 שנה שמנסים נואשות לפצות על חוסר הצלחתם בתיכון. את באמת מאוד מיוחדת ומסקרנת והם באמת נשבו בבלוג המדהים שלך. זה סתם נראה שכל קשקוש שאת כותבת מקבל תגובות נלהבות יתר, או כל תמונה שלך זה הדבר הכי סקסי שקיים.

אין גברים פתטים - שיספרו אלף ואחת סיפורים בשביל להכניס את הזין שלהם לתוכך, הם באמת רוצים לשרת אותך המלכותית באדם. 

אין נשים עם תסביכים - הן באמת צריכות מישהו דומיננטי ומסוקס כמוך שינחה אותן בחיים, ואתה לא תחליף זול לטיפול פסיכולוגי. 

אפשר להמשיך עם הציניות המתנשאת הזו אינסוף אבל נראה לי שהנקודה ברורה. 

רק תעשו טובה, פגישה ראשונה תעשו במקום ציבורי - שתוכלו לברוח אם צריך במקום להיות קשור על איזו מיטה במובן הרע של החוסר אונים.

בשבועיים האחרונים יצא לי לקרוא לפחות 4 פוסטים של עשה ואל תעשה כשאתה פונה בהודעה פרטית לאישה. 

בהתחלה זה היה משעשע ומביך לגלות שאשכרה יש אנשים שפונים בפנייה הראשונה בנוסח ״בואי זונה ואגמיר אותך כל הלילה״.

גם היה נחמד לראות שיתוף בין נשים על חוויות זהות ואף ניפוץ הבועה סביב נוכלים, בהיעדר מילה טובה יותר, שרושמים הודעות מקוריות ומרגשות במיוחד בשבילך (ובשביל עוד כמה עשרות).

אבל בתכלס הרוב בכל פוסט היה פשוט לזרוק שיט על אחרים. 

אני טורח לרשום את הפוסט המעפאן הזה כי כמה דברים בכל זאת הפריעו לי מספיק בשביל לשקף: 

1. נאה דורשת אבל לא מקיימת: נשים עושות גוסטינג בדיוק כמו גברים, ומתנשאות בדיוק כמו גברים, ומסגבירות בדיוק כמו גברים (מי שרוצה לראות אני בשמחה אשתף את התכתובות שלי). אז בואו נוריד את זה במאבק בין המינים, אלה תכונות המשותפות לרובנו כנראה. 
2. סבבה את רושמת אל תשלחו לי עירום. אבל אישית קבלתי כמה הודעות, בתחילת היכרות, שדורשות (לא פחות) תמונות עירום בשביל להחליט אם יש טעם להמשיך בשיחה. גם סבבה שאת לא רוצה שיעלו נושאים מסויימים או בפירוט מסויים בשלב כזה או אחר בהיכרות - לגיטימי אבל זה שלך, יש אחרות שירגישו אחרת. את יכולה פשוט לענות שלא מתאים לך לדון על זה במקום לצפות שיקראו לך את המחשבות.
במילים אחרות: מה ששלך שלך.

שכל אחד ירשום את השיט שהוא מרגיש, בתור חובב קריאה אני מוצא בזה עיניין וחושב שזה חשוב לעשות ומקום טוב לוונטינג. אבל

לחשוב שכולם חושבים כמוך זה מגלומני 
ןלחשוב שזה התפקיד שלך לחנך את כולם איך להתנהג זה פאתטי. (ובמילא מי שמגיב לזה הם כמה חנפנים שמחפשים דריסת רגל ועוד כמה שמרגישות כמוך. 
השאר לא יגידו שחושבות אחרת או שזה לא מעניין אותם).

*אומנם כתוב בלשון זכר לנקבה אבל לאו דווקא.
**שתי ה״הבחנות״ שכתבתי בסוף טובות לדעתי באופן כללי.