הולך יחף

כשגרתי בעיר הגדולה הייתי נתקל בלא מעט אנשי במה מפורסמים. 

אף פעם לא עיניין אותי לגשת או לתת בהם מבט נוסף כי באמת אני לא מבין למה אנשים כל כך מעריצים שחקן או זמרת יותר מעו״ד הנלחם למען זכויות אדם, רופאה בפנימית או הייטקיסט שהשקיע את מיטב שנותיו בלמידה סזיפית ומכניס עשרות ומאות אלפי שקלים לקופת המדינה. 

לאחרונה אני מקשיב יותר ויותר ל״חצר האחורית״ - משהו במוזיקה שלהם מתיישב עליי חזק בשנה האחרונה.
אולי זה הישראליות שהייתה ונעלמה, אולי הקצב שמסתכרן לי עם עצבות הלב.

כשאני מאזין להם יש לי סוף סוף שקט בראש ורוגע בלב.

https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=fze7VkxBmuo&themeRefresh=1