כבר 20 נשימות שאני בוהה בעיניה, מנתח דרכן את מחשבותיה. היא חריפה. ברור שהיא עושה את אותו הדבר.
אנחנו במרחק חזה נשי אחד אחד מהשניה ואני לומד את תווי פניה. עצמות לחייה הגבוהות מקנות לה אווירה מלכותית ושפתיה האדומות בקונטרסט לעורה הפרצלן. מבטה משקף את שלמדה לאורך חייה בעוד שסודותיה זוהרים דרך הרקמות.
בשני אגודלים אני צובט בחוזקה את שפתה העליונה בעוד שאת התחתונה אני נושך ומוצץ לתוך פי, שואף אותה פנימה עד שהיא מאיימת להתנתק.
כשאני מסיים אני מעביר אצבע על שפתיה, אדמומיותן גברה ונפחן גדל ואני מביט מרוצה. היא מודה לי בנשיקה על האצבע ומכניסה אותו לפיה.
אני אוחז בגרונה בשתי ידי, מצמיד אותה לקיר ומוריד את התחתונים שמתחת לשמלתה.
היא כורכת את רגלה סביבי ואנו מתנשקים בלהט. אני עומד בפתח ומכין את עצמי לכניסה. אני נדחף באיטיות מתואמת עם הידוק האחיזה סביב צווארה. עם כל התקדמות האחיזה מתהדקת יותר. בסוף הפלישה נשימתה נעצרת. גם שלי. אני יוצא באיטיות ומרפה את ידי באותו הקצב.
אנו חודרים אחד לשניה דרך העיניים.
באחת מחשבתי מתרוקנת ומבטי נהיה מזוגג, הכתפיים נמשכים אחורה ושרירי החזה מתרחבים. אני מרגיש איך החיה, הגורילה, יוצאת החוצה, אפה מתרחב ונושף בקולניות.
ידי הגורילה תופסות את כתפיה, מסובבות אותה באגרסיביות ודוחפות אותה לחומה. בנשימות כבדות הגורילה לוחצת את לחיה לקיר עם יד אחת, תופסת בעורף בשניה. היא מושכת את שולי שמלתה והגורילה חודרת בפראות.
מתחיל מהיר אלים ורועש. והיא בגניחותיה מתחננת לירח.
הגורילה מפמפמת בקצב שנדמה כי רק עולה. היא כבר מרגישה שאגנה עומד להיכנע כשלפתע היא שומעת את הגורילה שואגת ארוכות ואותי נופל על גבה. נשען עליה שלא ליפול ומתכרבל בשקע כתפה.