לפני 7 שנים. 14 באפריל 2017 בשעה 10:19
חשוך
הראש מתרוקן ממחשבות.
זה רק אני והוא פה.
אין אנשים, אין מתחים, אין רעשים.
מחובר סוף סוף לאני הפנימי, אני האמיתי.
הגוף מתחיל לנוע. תחילה לאט וללא תנועות חדות.
בהמשך הקצב גובר, הדופק עולה ותחושת שלווה מהולה באקסטזה מתפשטת.
הוא שולט בסיטואציה ביד רמה, יודע בכל רגע לתת לי בדיוק מה שאני צריך ולא מרפה לשניה.
ככה לתוך הזריחה.
תן לי בביט דיג׳יי!