שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

God Save the King

Just happy to get this off my chest.
לפני 10 שנים. 15 במרץ 2014 בשעה 21:36

מכירים כשמנוע רועש במיוחד (כזה של משאית, או גנרטור) מזהם את הסביבה ברעש מחריש אוזניים? איך בהתחלה, אי אפשר אפילו לחשוב ורק רוצים להתחבא מהמפלצת הרועמת, וכעבור מספר דקות לאט לאט מתרגלים, רואים שהשד לא כזה נורא ושאפשר לחיות בשלום? ואז, לפתע, הרעש נעלם. המנוע נכבה. שקט משתרר והחושים משתחררים מהמועקה שאפילו לא שמנו לב שהיא שם.

 

ככה זה לחזור הבייתה, בשבילי. ישראל היא בעיניי משפחה. חברים. מקומות מוכרים וריחות ילדות. אך יחד עם זאת, רעש איום ונורא. כבר התרגלתי, בעוונותי, לחיות בלי צפירות. גם צעקות פה, בחלקה הירוקה הקטנה שלי, מועטות אם בכלל.

שקט.

 

עד הפעם הבאה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י