אגיד זאת בפשטות, אני אוהב תחת.
אני אוהב הכל בו. צורתו, נעימותו, טעמו, ריחו, רגישותו. אזור חייתי, אינטימי, טהור. כגדולי האמנים והחוקרים בתקופות שונות, מהעת העתיקה עד לימינו, הלשון שלי תמיד מחפשת שם את התשובות לשאלות הקיום האנושי.
אני אוהב איך שהוא נפתח בשבילי, איך הוא מתמסר לשפתיים שלי, ללשון שלי, לזין שלי, אליי.
אני אוהב לראות אותה על הברכיים, מפסקת בעצמה, הידיים שלה מושכות את הלחיים אחורה, מראות לי את כל היופי הגולמי בעולם.
אני אוהב כשאני קובר את הלשון בפנים והיא גונחת, מזיזה את התחת קדימה ואחורה כדי שאגיע יותר עמוק.
אני אוהב כשהידיים שלי מחזיקות את לחייה פתוחות, את הקימורים נמתחים, איך סטירה על הלחיים גורמת להם להאדים ואז הכל נרגע כשהפה שלי מנשק אותם.
אני אוהב להחזיק אותו חזק בשתי ידיי, להשאיר עליו סימנים, לדעת שהוא יישאר פתוח בשבילי גם אחרי שאצא ממנו.
אני אוהב שהשפתיים שלי נמרחות שם, שאני מרגיש כל קמט עור קטן, כל רעד קטן מסביב לחור.
אני אוהב את הצליל שלה, את הגניחה הקטנה שהיא לא מצליחה להחזיק בבטן כשהלשון שלי חודרת פנימה.
אני אוהב איך שהלשון שלי מוצאת שם מקלט, את איך שאני מוצץ, מלקק, יורק, טועם והיא גונחת כאילו אני מחבר לה את החשמל ישר למוח.
אבל הכי אני אוהב כשאני קובר אותה אצלי בתחת.
אני סוגר עליה את הירכיים, מחזיק לה את הראש בשתי ידיים, לא נותן לה לצאת מהתחת שלי עד שאני מרגיש אותה נושמת אותי עמוק.
יש משהו ברגע הזה שהופך אותי הכי פראי וגם הכי חסר אונים.
אני שולט בה והיא שולטת בי בדיוק באותו שנייה.
כל ליקוק שלה שם, כל נשימה חמה על החור שלי,
מזכיר לי כמה אני אוהב את הצדדים הכי גסים והכי רכים שבי.