תחת השטיח

ויחד עם זאת מזה כמה ימים שתוקף אותי הצורך לאישה
..
אז אם את באיזור רושלים
ומתאים לך..
תשלחי לי קו אדום

איזה חרמנות תקפה אותי .

כמה בריחות ביום אחד.

תהיתי לעצמי כמה מגרות אני נ ושאת עימי..

מול כל אחד פותחת משהו אחר
מול כל מי שעובר בדרכי נוצרת לה אחת חדשה,שם אני אוגרת זכרונות אישיים מהולים בריחות שבעתיד יהיו
"פעם"...

אני כבר לא יודעת
במרוצת השנים החולפות פק"מ התמימות שלי הולך ואוזל ...
חוויות נצברות
ואני...
נשארת אני
משוייפת קצת אחרת ,הקליפה יותר משוייפת
אך
אני נשארת אני.
אותו גלעין,אותה ביצית מופרת בראשיתית שהפכה לימים לאישה בשר ודם עדיין היא.

לא ,אין כאן פאנץ'..
סתם מדלגת לי בין המילים..

ובעיקר
משועממת.
וחולמת על משהו רחוק

הייתי מגשימה את כל הפנטזיות המוטרפות שרצות לי בראש..
לו רק היה לי את האומץ והתעוזה...
לו רק הייתי סומכת על היכרויות וירטואליות...

הייתי מגשימה את משאת נפשי...
את הצורך להיות מושפלת
את הצורך שיד גדולה וחזקה תיכנס בתוך העדינות שבי
שתפרוץ,שתנתץ...
שתטפל בילדה הרעה ,ותעניש ותכה ותרביץ...
וכ"כ תרטיב...
מגרה אותי בטירוף לחשוב על הישבן שלי עושה לי אדום בנשמה...

אולי הגיע הזמן?