המנטליסטית

אחד האתגרים המתמשכים בחיי הוא לבוא בטוב. להיות אותנטית וכנה. 

למה זה אתגר? כי הרבה פעמים זה אומר להיות חשופה ופגיעה, ולא כל מי שאני במגע איתו הוא אדם טוב ומתחשב.

זה אתגר כי זה גם דורש אומץ וביטחון עצמי. כששואלים אותי כמה אני שוקלת, ואני עונה בכנות, אם אני לא שלמה עם המשקל שלי או חסרת ביטחון לגביו, זה מעמת אותי עם המציאות הלא אידאלית. בערך 82 קילו על 1.63, אגב. ביום ראשון דיאטנית ואז נדע בדיוק.

וזה אתגר כי להיות כנה עם עצמי ועם העולם לגבי מה אני רוצה, צריכה ומצפה הרבה פעמים מוביל לאכזבה. כי להגיד במפורש שאני רוצה אינטימיות ורגש בקשר השליטה שלי מרתיע הרבה גברים. כי נשלטים הם קודם כל גברים, עם כל הצער שבדבר. 

הרבה יותר קל להגיד חצאי אמיתות או שקרים לבנים. מפתה, אבל שגוי. כי האמת תצא בסוף לאור. גם אם לא אבטא אותה במילים, היא תתבטא במעשים. 

אז אני משתדלת להיות כנה ואותנטית, ובמקביל לעבוד על הביטחון העצמי והאומץ כדי שייקל עליי להיות כנה ואותנטית. 

כשזה עובד, זה מדהים. אני באה בטוב להרבה אנשים. סטודנטית אמרה לי פעם שאני תמיד אומרת להם את האמת, בלי כחל ושרק, ושזה מאד מרגיע עבורה. 

חברים וחברות שלי בפייסבוק מאד מעריכים את הכתיבה הכנה והחשופה שלי. את זה שאני כותבת על הטוב והרע והמכוער. הרבה מהם מגיבים באופן שמאד מחזק אותי. כשאני כותבת ששגרה יומית כלשהי קשה לי, ומסתבר שלא מעט מהם גם חווים אותה כקשה, למשל. לפני שכתבתי עליה פוסט, לא ידעתי שיש עוד כמוני. כי לא מדברים על זה. לא נעים, מפחדים מביקורת ומדחייה. 

בן הזוג שלי הבין מזמן שכשאני שואלת אותו שאלה, אני מעדיפה תשובה כנה, גם אם היא לא נעימה. אני מראה לו הקלטה של שיחה עם סטודנט שהסלימה. והוא אומר לי בדיוק מה הוא חושב. היכן הייתי בסדר והיכן נהגתי לא נכון. 

אבל כשזה לא עובד, זה מפעיל אותי ומטרגר אותי ברמות של שפוך חמתך על הגויים. כשאני נתקלת בחוסר כנות אחרי שבאתי הכי מדויקת וכנה ואמיתית, אני יורקת אש וגופרית. 

ואני לא נרגעת עד שקורה אחד משני דברים. או שהצד השני מתקפל, מניף דגל לבן, נכנע ללא תנאי ומתנצל, או שאני מבינה שאין פרטנר ונוטשת את הדיון. סטודנטית שרימתה במבחן ומכחישה, ועוד תוקפת אותי, כנראה שתעלה לוועדת משמעת, תורשע, תחזור על הקורס ותתנהג למופת. ועל הדרך תשמע לאיזה דציבלים המרצה שלה מסוגלת להגיע. היא וכל השכונה. 

אם היא מודה ומתנצלת, לעומת זאת, עוברים הלאה בלי דרמות. מקבלת אזהרה או אפס, עושה מועד ב', ופותחים דף חדש. 

אז פה, בכלוב, בימים האחרונים היה לי מזה ומזה. היתה שיחה ופגישה מקסימה עם מישהו שמאד השתאה מהכנות שלי והגיב אליה באותו אופן, והאינטראקציה היתה נדירה ומפעימה עבור שנינו. כשהוא טיפה זייף, עימתתי אותו עם זה בעדינות והוא קיבל והסביר. 

היו כמה שיחות שהתחילו בטוב ונגמרו לא בטוב. לפני שאני חותכת אני תמיד מסבירה למה. ולרוב הצד השני לא מקבל ומנסה להמשיך לשכנע. תודה לאל על אופציית החסימה. 

אבל אלוהים שבשמיים, כמה קשה ומתיש. תקשורת בין גברים לנשים כושלת בגלל הנחות מוצא כ"כ שונות. ובגלל הרגלים של שנים. גברים לא כנים עם עצמם ועם נשים, ונשים לא כנות באותו אופן. 

גברים לא תמיד מודעים להנחות האלה. מטריף אותי שאישה שיוזמת תקשורת אחרי שנוצרה תקשורת ראשונית נתפסת כנודניקית ולחוצה, והיא אמורה לחכות שהגבר יפנה אליה. הייתי בקשר כזה עד שהבנתי שזה הדפוס. שנתיים מהחיים שלי. נשלט שבכל התקופה הזו, המפגשים היו ביוזמתו. כשנחה עליו הרוח, הוא היה שולח לי הודעה והיינו נפגשים. אבל אם חלילה עברו שבועיים בלי שהוא יזם ואני הייתי פונה אליו, הוא היה שם לי ברקס. 

לקח לי המון זמן לראות שזה הדפוס, וכאמור, סיימתי את הקשר בעקבות זאת. אבל הוא לא לבד. 

גברים רגילים לפנות ולהידחות או לזכות להתעלמות. אז הם פונים מלאי הבטחות והצהרות. מה שכתוב לי בפרופיל זה בול מה שהם רוצים. והם תמיד מדברים על קשר. אבל כזכור, האמת תמיד יוצאת לאור, במעשים או במילים. ובשלב כלשהו, הרבה לפני שהקשר המתהווה מבשיל למפגש, ובדרך כלל אחרי סשן וירטואלי, הם מתגלים במלא קלונם. מי שהבטיח, לא מקיים. 

והם אף פעם לא מבינים מה הבעייה. אז לא דיברתי איתך שבועיים. לא הייתי פה. היו לי עניינים. אבל עכשיו אני פה, אז למה את לא רוצה לדבר אתי? 

אני תמיד מסבירה. אבל כשהצד השני מנרנר או מבטל או לא אותנטי וכן עם עצמו או אתי, אני מתכעסת. וכשאני קוצפת, וואי וואי וואי. 

לקחת את הנחמדות וההשקעה שלי והנכונות שלי כמובנות מאליהן? נו סופ פור יו. קאם בק נבר. 

לכולנו יש מגננות. וקל לי לברוח מהמבוכה להתחכמות ולשנינות. אבל אני מאמינה בכל לב שזו לא הדרך. 

אני מנטה, ואני מחפשת מערכת יחסים עם נשלט. אני מחפשת קרבה ואינטימיות. אני מחפשת חיבוקים וכרבולים. במפגש של שלוש שעות, אפשר לשלב גם וגם. אפשר לסשן לנשלט את האמ אמא, פעמיים לפחות, אבל בין אורגזמה לאורגזמה לדבר ולהתחבק. 

אני מנטה ואני אישה. אני צריכה ביטחון ויציבות. יש לי המון לתת, ואני יודעת מה אני שווה. ואני יודעת שפוסטים מחרמנים על סשנים מקבלים יותר לייקים ומניבים יותר פניות, אבל זה לא מעניין וזה לא העניין. 

תודה שקראתם. תיזהרו מאד בתגובות. 😊