באמבל. ונילי.
שיחה מאד שנונה מההתחלה, אבל נטולת כל עומק.
כשהוא מעלה אפשרות להיפגש, אני אומרת שנצטרך לשים את הצחוקיאדה בצד ולדבר באמת.
ממשיכים לשוחח היום. אני מבהירה ציפיות: צריכה ביטחון. צריכה להרגיש שרואים אותי ומתעניינים בי.
אט אט אני מאבדת עניין. כשאני כותבת לו בהצלחה וביי, הוא מבקש אתחול ושאנחה אותו.
השיחה נהיית אישית ומעניינת. לא טכנית, לא מינית, לא דחקות.
קובעים להיפגש ב-22:00. אני נותנת לו את מספר הטלפון שלי.
שעה לפני, הוא שולח לי הודעה באפליקציה, מוודא שקביעתנו בתוקף. אני מאשרת.
קצת אחר כך עוד הודעה, שוב באפליקציה, שהוא מתארגן ויוצא וייתכן שיתעכב מעט.
אני עונה לו שסגירת דלתות ב-22:15.
ב-22:25 הודעה נוספת, כמובן שבאפליקציה: התברברתי כמה דקות 🙏
הגיע ב-22:35, לבוש קז'ואל. יותר מדי, לטעמי.
עשיתי פרצוף ואמרתי לו שזה לא לעניין, האיחור. התנצל. הוא על קטנוע ואין לו מעמד לנייד. טעה בדרך.
אבל ידעת שאלה הנתונים, אמרתי לו. אז היית צריך לצאת מוקדם יותר ולקחת מקדם ביטחון.
הוא ניסה לעבור הלאה, אבל לא הייתי מסוגלת. שלחתי אותו לדרכו. הרי ברור שמישהו כזה זה לא מישהו שאני יכולה לסמוך עליו.
אין דבר שיותר מתיש אותי מהמתנה וציפייה. ואם הוא ייבש אותי ככה עכשיו, מה יהיה מחר?
אני מאד שלמה עם איך שפעלתי אבל תוהה איך הייתן מגיבות לאיחור של 35 לדייט ראשון אחרי שכבר קיבלת ברקס וביקשת להתחיל מחדש.
גברים, בבקשה לא לנסות להצדיק אותו או להסביר לי את הצד שלו. השאלה מכוונת לנשים בלבד.
תודה!
