המנטליסטית

את השוט שלי רכשתי, כפי שהגיוני וסביר להניח, כדי להצליף בו. 

אבל הנטייה שלי להאנשה (בשונה מהענשה) של חפצים, כמו שאלתיאל השלט, לא פסחה גם על השוט, ומפריט ציוד הוא הפך לאח יקר.

ולכן, לפני שאני משתמשת בו למטרה המקורית שלו, אני משתמשת בו גם כדרך נוספת להשפלה. הנשלט מגיש לו אותו, ואני אומרת לו שהשוט צריך קצת חיזור וגרוי. לאח יקר דואגים. ואז הוא מצטווה לנשק אותו לכל אורכו, וללקק אותו.

"או, עכשיו חרמנת אותו מספיק", אני אומרת. מסובבת את הפרטנר כך שאחוריו מולי, ומתחילה להצליף ולחבוט.

הוא לא כזה כואב. בשביל להכאיב ממש יש חגורה. עם אבזם. אבל השימוש בו מגרה אותי בגלל המשחק המקדים. 

בדס"מ. גן עדן של שוטים.