ארס ארס מיטפטף.
פנה אליי בצ'אט מישהו. לא נשלט. פוליאמורי כמוני. קשקשנו והיה נחמד. החלפנו חוויות פתיחת יחסים. עברנו לטלפון. קשקשנו והיה נחמד. 4 שעות.
למחרת רק שלוש שעות.
ככה כמעט שבוע. קבענו להיפגש אבל לא יצא ביום שתכננו. קורה.
ואז נפילת מתח. יום אחד הוא יוצר איתי קשר לקוני רק בעשר בערב. למחרת אני שולחת הודעה ונענית אחרי שעתיים.
אמרתי לו, תקשיב. לא נעים לי ככה. לא חייבים לדבר שעות כל יום, אבל איזושהי עקביות כן. אמר צודקת.
מאז הדרדר. שיחות ווטסאפ במרווחים של 5 דקות בין תגובה לתגובה. העלמות מהצ'אט באמצע שיחה.
יאללה, ביי.
שבועיים שקט, ואז לפתע, המדור לחיפוש קרובים. בצ'אט, בווטסאפ. מה איתך, מה חדש, אני מתגעגע לשיחות שלנו.
אני כבר לא בעניין, חמוד.
למה?
הסברתי.
את צודקת. נלחצתי. והקרנתי ההיפך.
אז מה אתה רוצה ממני עכשיו? ששוב אהיה זמינה כשמתאים לך ואחכה לך שעות וימים כשאתה עייף או לחוץ?
את צודקת.
אני יודעת שאני צודקת. רק איך זה עוזר לי בדיוק?
שתהיו בריאים.